עבירות סמים

אז נמאס לכם לקנות בכל פעם כמות קטנה של קנאביס או חשיש לשימוש העצמי שלכם, לבד או עם חברים, והחלטתם לקנות כמות קצת יותר גדולה כדי שיהיה בבית, קצת יותר ממה שמוגדר בפקודת הסמים ככמות לצריכה עצמית (15 גרם), ופתאום דפיקה בדלת, משטרה! בחיפוש שנערך בביתכם נמצאה כמות של 100 גרם קנאביס, לא ביג דיל מבחינתכם. אז כאן המקום לדעת שעל פי החוק היבש העונש על החזקה של כמות כזו של סם הוא עד 20 שנות מאסר!!

סם מסוכן הוא כל חומר שמפורט בתוספת הראשונה לפקודת הסמים, ורשימה זו מתעדכנת מעת לעת כך שנוספים אליה חומרים חדשים שמופצים בציבור.

למעשה, פקודת הסמים לא מבחינה בין סמים "קשים" לסמים "קלים" והאבחנה היא יציר הפסיקה של בתי המשפט. כך לדוגמא, באופן תיאורטי גם החזקת 50 גרם סם מסוכן מסוג קנאביס שלא לצריכה עצמית וגם החזקת 50 גרם סם מסוכן מסוג הרואין שלא צריכה עצמית גוררות ענישה של 20 שנות מאסר, אלא שהמציאות המשפטית היא בהחלט שונה.

בתי המשפט הכירו בכך שחלק מהסמים נחשבים למסוכנים יותר וקשים יותר, וחלק נחשבים למסוכנים פחות. כך לדוגמא הכירה הפסיקה בקנאביס ותוצריו ובחשיש כסמים קלים, בעוד הרואין, קוקאין, ואפילו סמים פסיכואקטיביים כגון mdma, "דוסה" (מושג רחוב שמגיע מהמילה הספרדית doce שפירושה "12" וכוונתו לשילוב של מספר סמים ביחד כגון mdma ו-קוקאין או קטאמין), ו"סמי פיצוציות" אחרים (כגון ה"חגיגת") נחשבים לסמים קשים, בעיקר בשל ההשפעה ההרסנית שלהם על גופו ונפשו של המשתמש בהם.

כפועל יוצא מכך, גם רמת הענישה בגין עבירות הסמים השונות (החזקה, סחר, ייבוא או כל עסקה אחרת בסם מסוכן) היא למעשה נגזרת של שני פרמטרים עיקריים: סוג הסם ומשקלו. ואם נחזור לדוגמא שלעיל, הרי שהעונש שיושת על פלוני בגין החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 50 גרם יהיה קל בהרבה מזה שיושת על אלמוני בגין החזקת סמים מסוכן מסוג הרואין במשקל 50 גרם – בהנחה שכל שאר הנתונים של פלוני ואלמוני זהים.

בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים, ההנחה היא שמי שמחזיק על גופו או בחצריו או ברכושו סם מסוכן שמשקלו קטן מהמשקל המצוין בתוספת השנייה לפקודה הרי הוא החזיק אותם לצריכתו העצמית. כך לדוגמא החזקה של עד 15 גרם קנאביס או חשיש, וכן החזקה של עד 0.3 גרם הרואין או קוקאין – כל אלו ייחשבו כהחזקה לצריכה עצמית (שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר).

וכאן עולה השאלה: האם החזקה של כמות גדולה מזו המצוינת בתוספת השנייה היא מקימה מיד עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית (שהעונש עליה הוא עד 20 שנות מאסר)?

אז התשובה היא לא. במהלך השנים התגבשו בפסיקת בתי המשפט קריטריונים שונים כדי לקבוע מהי החזקת סם לצריכה עצמית ומה מקים עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ואם ננסה לפשט את העניינים ולהגדיר מהם הקריטריונים אז ניתן יהיה לומר כך: כנקודת מוצא בית המשפט ייקח בחשבון את כמות הסם שנתפסה וכמה היא חורגת מהכמות המוגדרת בחוק ככזו שמקימה עבירה של החזקה לצריכה עצמית. לכך, יתווספו נסיבות המקרה הספציפי אשר יכולות לסייע בקביעה האם אדם החזיק את הסם לצריכתו העצמית או שמא שלא לצריכתו העצמית (הכוונה שהאדם התכוון לסחור או לעשות עסקה אחרת בסם).

ומה יכולות הנסיבות? הן רבות ומגוונות, אבל רק לשם ההמחשה נביא מספר נסיבות שאותן ייקח בית המשפט במקרה בו נתפס בביתו של אדם 300 גרם קנאביס:

• מה הייתה גרסתו של החשוד במשטרה? האם מסר שהחזיק את הסם לצריכתו העצמית או שמה הודה שהחזיק לשם צריכה עם חברים או לשם הספקה לחברים, בין בתשלום ובין אם בחינם?
• האם בבית נתפסו ממצאים שיש בהם כדי להעיד שלא מדובר בצריכה עצמית, כגון משקל אלקטרוני או שקיות אטומות (המיועדים לחלוקת הסם למנות קטנות יותר לצורך הפצה), כלים לעישון סם, כסף מזומן שאין הסבר חוקי להשגתו, רשימות של אנשים להם היה מיועד הסם, וכדומה.
• האם יש בטלפון הנייד של החשוד ממצאים התומכים בכך שהוא סחר בסם או התכוון לסחור בו, כגון תכתובות בהודעות או במיילים, אנשי קשר שמוכרים למשטרה ככאלו שמעורבים בעולם הסמים, תמונות המלמדות על רכישות קודמות בכמויות גדולות, וכדומה.
• האם לחשוד יש יכולת כספית לקנות את הכמות שאותה הוא טוען שהוא צורך, והאם מצבו הכלכלי תואם את עיסוקו או שמא הוא מתפרנס מעסקות בסמים מסוכנים.
• האם ישנן ראיות אחרות אשר סותרות את גרסת החשוד, כגון מידע מודיעיני בשלב המעצרים או עדות של אדם אשר קנה מהחשוד סמים בהזדמנות כלשהי.

באותה מידה, אדם אשר החזיק בביתו לצורך העניין, סם מסוכן בכמות שנחשבת לפי הפקודה ככמות לצריכה עצמית, לדוגמא 10 גרם של קנאביס, אך טען בחקירתו כי אין הוא צורך סמים, יכול בהחלט לעמוד לדין על החזקת סם שלא לצריכה עצמית, שכן מגרסתו ניתן ללמוד שהסם לא היה מיועד לצריכה עצמית אלא לצרכים אחרים.

ב -1 באפריל 2019 ולאחר ישיבות רבות בוועדות הכנסת, נכנס לתוקף תיקון לפקודת הסמים המסוכנים שזכה לכינויים "אי-הפללה באחריות" ו"חוק הקנסות". למעשה, מדובר בשינוי במדיניות האכיפה וההעמדה לדין של רשויות האכיפה בישראל כלפי מי שנתפס מחזיק או משתמש בקנאביס לצריכה עצמית. עד התיקון, נגד בגיר שנתפס מחזיק או משתמש בקנאביס נפתח באופן אוטומטי תיק במשטרה, שברוב המקרים היה מסתיים בהגשת כתב אישום לבית המשפט, גם כאשר מדובר בכמויות זעירות.

כתוצאה מכך, מצאו עצמם אזרחים רבים, נורמטיביים וללא רישום פלילי קודם כלשהו, עומדים לדין בבית המשפט, כאשר תוצאות ההליך המשפטי תועדו במרשם הפלילי – תיעוד אשר פגע באזרחים רבים אשר נתבקשו להמציא העתק מרישומם הפלילי לגורמים שונים המוסמכים לבקש זאת (לדוגמא במקרים בהם אדם ביקש להוציא רישיון נשק, ביקש רישיון נהיגה על רכב ציבורי, ביקש להתקבל לעבודה במקום ממשלתי ובמיוחד בזרועות הבטחון כמו שב"כ מוסד ומשטרה, ואפילו למי שביקש להוציא ויזה לארה"ב שכן על פי החוק בארה"ב מספיקה "ידיעה או סיבה להאמין" שמבקש האשרה מעורב בסמים כדי לפסול קבלת אשרה, גם אם מבקש האשרה לא הורשע ואף לא הועמד לדין).

על פי הנוהל החדש, שכולל כמה תנאים ליישומו, שוטר אשר תופס אדם בגיר מעל גיל 18 עם קנאביס בכמות של עד 15 גרם יצטרך לבדוק מספר פרמטרים כדי לקבוע האם מדובר בהחזקת סמים לצורך שימוש עצמי או לא, ובין היתרי בדוק את נסיבות תפיסת הסם ועברו הפלילי של האזרח. המשמעות היא שאם האזרח יעמוד בפרמטרים, הוא יקבל תחילה קנס כספי, ורק מהפעם הרביעית יעבור התיק להליך פלילי לפי שיקול דעתה של התביעה.

מדובר למעשה במודל שמאפשר מדיניות של אי-הפללה, בכפוף לכך שמי שהסם נתפס אצלו הוא חסר עבר פלילי, ובכפוף לכך שזוהי העבירה היחידה ושאותו אדם לא עבר עבירה נלווית לעבירת החזקת הסם, כגון קללות כלפי השוטר (עבירה של העלבת עובד ציבור) או ניסיון להיפטר מהסם כדי למנוע את תפיסתו (עבירה של שיבוש הליכי חקירה).

לפי התיקון לפקודת הסמים, החזקה של סם מסוג קנאביס עד 15 גרם תיחשב לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ותאפשר את הפעלת מדיניות אי ההפללה, כך שבפעם הראשונה יהיה האזרח מחויב לשלם קנס בסך 1,000 שקלים, בפעם השנייה 2,000 שקלים, בפעם השלישית יופנה התיק להליך של "הסדר מותנה" שאליו יכולים להצטרף סנקציות של שלילת רישיונות ודיווח לרשויות הרווחה, ובפעם הרביעית יוגש כתב אישום לבית המשפט במסגרת הליך פלילי לפי שיקול דעתה של התביעה.

אז כפי ששמתם לב, החזקת סם מסוג קנאביס ועישוני הוא עדיין עבירה פלילית, והתיקון לפקודת הסמים לא מעניק באמת "אי הפללה" מלאה אלא רק מעניק הקלות למי שעובר עבירה זו. במסגרת המדיניות החדשה, המשטרה מתמקדת בפועל באכיפה במרחב הציבורי ולא בבתיהם של המשתמשים, ויש לה סמכות לערוך בדיקות מיידיות לאיתור סמים אצל נהגים.

הקנסות יוטלו על ידי מנגנון להטלת קנסות וגבייתם תיעשה באמצעות המשטרה. כספי הגבייה יהיו מיועדים באופן בלעדי לטובת הסברה, חינוך וטיפול בתחום מניעת השימוש בסמים

חשוב לציין שלגבי קטינים המדיניות הינה שונה והיא איננה על דרך של הטלת קנסות, כך שעבירה ראשונה של החזקת סם מסוג קנאביס לצריכה עצמית תזכה ל"טיפול מותנה" ללא רישום פלילי באופן בו הקטין יתחייב להגיע לפגישות בעמותות וישלים מהלך טיפולי בשירות המבחן תמורת אי רישום פלילי. אם הקטין יסרב אזי התוצאה תהיה רישום פלילי. בעבירה שנייה התיק יועבר להליך של "הסדר מותנה" שלרוב כולל קנס או סנקציה אחרת. עבירה שלישית כבר תתנהל בהליך פלילי רגיל בבית המשפט לנוער, בכפוף לשיקול דעת של התביעה.

אז לפי ההסבר על החזקת סם לצריכה עצמית אתם בטח כבר מבינים שהחזקה של סם מסוכן מעבר לכמויות המצוינות בתוספת השנייה לפקודת הסמים מהווה עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ובוודאי כאשר נוספים לכך נסיבות וממצאים שמלמדים שהחשוד החזיק את הסם שלא לצריכתו העצמית אלא לשם הפצתו.

ככלל, ומבלי להיכנס לרבדים המשפטיים העמוקים של יסודות העבירה, התביעה חייבת להוכיח שלושה פרמטרים עיקריים במצטבר (דהיינו כולם חייבים להתקיים) והם: ידיעה, שליטה והסכמה.

כך לדוגמא, אם המשטרה תפסה סם מסוכן (לא משנה הסוג) בארון החשמל שצמוד לדירתו של החשוד, אזי התביעה צריכה להוכיח שהחשוד ידע על כך שהסם נמצא בארון החשמל, הייתה לו שליטה בלעדית על הסם והוא הסכים להחזקתו. במקרה זה, נראה כי ללא ראיות נוספות (כגון טביעות אצבע על המארז של הסם, צילומים של מצלמות אבטחה, עדות של שכן, או הודאה של החשוד עצמו) התביעה תתקשה להוכיח את אשמתו של החשוד, מכיוון שארון החשמל אינו בשליטתו של החשוד וכל אחד מדיירי הבניין יכול היה להניח שם את הסמים. משאחד הפרמטרים לא הוכח – לא הוכחה גם אשמתו של הנאשם!

וכאן במקרים לא מעטים נמדדת מיומנותו וכשרונו של עורך הדין הפלילי שלכם אשר יכול בנסיבות מסוימות לשכנע את התביעה או את בית המשפט שיש לזכות את הנאשם מהעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ובמקרים אחרים לייחס עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית (שהעונש עליה לפי הפקודה הוא עד 3 שנות מאסר) ולא עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית (שהעונש עליה לפי הפקודה הוא עד 20 שנות מאסר).

עבירות של סחר, ייבוא, תיווך, הספקה ועסקה אחרת בסם מסוכן נחשבות לעבירות החמורות ביותר בתחום הסמים, וניתן לומר כי הן נחשבות לבין החמורות בספר החוקים. העונש הקבוע בפקודת הסמים בצד עבירות אלו הוא עונש של עד 20 שנות מאסר, ובנוסף מתווספות לעבירות אלו גם בקשה של התביעה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" ובכך לאפשר לה לחלט (להחרים / לעקל) נכסים של הנאשם שלטענתה הם הושגו מהפקת רווחים מהפעילות הפלילית בתחום הסמים, וכן בקשה לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם.

לרוב, נאשם שמואשם באחת מהעבירות הללו יימצא את עצמו עצור עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, או לפחות נתון במעצר בית בפיקוח אנושי או אלקטרוני, ואם הוא יורשע בסופו של ההליך הפלילי הרי שככלל יושת עליו עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, כאשר משך תקופת המאסר (אם בכלל) תיקבע בין היתר מכמות הסם, סוג הסם, ועברו הפלילי של הנאשם.

תחום העבירות הנ"ל הוא מורכב מבחינה משפטית וכולל מקרים רבים ומגוונים, ורמות ענישה משתנות (בד"כ מעבודות שירות ועד מאסר בפועל), אך בואו וננסה לתת הסבר קצר על כל אחת מהעבירות הנפוצות.

עבירה של סחר בסם מסוכן

מתקיימת כאשר ישנם שני צדדים לעסקה, וכסף או שווה ערך לכסף עובר מצדו של מי שמוכר את הסם לזה שקונה אותו. דעו כי כל אירוע של סחר בסם מסוכן הוא אישום בפני עצמו, וככל שישנם יותר עסקאות כך הענישה מחמירה יותר (כמובן שיש גם לקחת בחשבון את סוג הסם והכמות).

עבירה של תיווך בסם מסוכן

מתקיימת כאשר אדם מתווך בין שני צדדים לעסקה בה הועבר סם מצד אחר לצד השני, גם אם ללא תמורה כספית.

עבירה של ייבוא סם מסוכן

מתקיימת כאשר סם מסוכן מיובא מחו"ל אל תוך מדינת ישראל לשם צריכתו, הפצתו בארץ, או לשם הפצתו במדינה אחרת, וניתן להרשיע אדם בעבירה של ייבוא סמים גם אם המשטרה לא שמה את ידה על הסם. חשוב לציין כי מי שנאשם בעבירה זו בהחלט עלול לעמוד לדין גם בישראל וגם במדינה ממנה הוא ייבא את הסם, וכי מי שמסייע לעבירה של יבוא סם עלול אף הוא לעמוד לדין בגין עבירה של ייבוא ולא בגין עבירה של סיוע (עבירה קלה יותר).

לאור הגלובליזציה העולמית, תופעה של הזמנת סמים (זרעי קנאביס וסמים אחרים) מחו"ל באמצעות הדואר הפכה לתופעה נפוצה ורבים מקלים בה ראש ולא מבינים לעומק את החומרה שבמעשיהם, אך חשוב שתדעו כי אדם שייתפס ויהיו נגדו ראיות מספיקות יעמוד לדין בגין עבירה של ייבוא סמים מחו"ל – עבירה חמורה ביותר שסופה עלול בהחלט להיות עונש של מאסר בפועל.

פקודת הסמים קובעת "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים….."

בשנים האחרונות התפתחה תופעה של אנשים רבים שמגדלים בביתם או בחצרותיהם צמחי קנאביס, חלקם לשימוש עצמי וחלקם לצורך הפצתו והפקת רווחים ממנו.

למעשה, החוק לא מבחין בין אלו שמגדלים את הסם לצריכתם העצמית לבין אלו שמגדלים אותו לצורכי הפקת רווח כלכלי, והוא אינו מבחין בין סוגי הסם השונים מבחינת גידולם (דהיינו גידול של עלי קוקה יהיה זהה לגידול של צמח הקנאביס) ואינו מבחין בכמויות הגידול (כך שגידול של צמח אחד וגידול של מאות צמחים יגררו בעקבותיהם אותו עונש).

בתי המשפט ורשויות התביעה שמו לב לעיוות שנוצר, ואכן לצורך החלטה אם להגיש כתב אישום בגין עבירה של גידול סמים וכן לצורך קביעת העונש ערכו התביעה ובתי המשפט אבחנה בין המקרה בו אדם גידל סם לצריכתו העצמית (המקרה הקל) לבין מקרה בו אדם גידל סם לצורך הפצתו והפקת רווחים כספיים ממנו (המקרה החמור), והם קבעו פרמטרים שונים לאבחון האמור.

בין הפרמטרים שיילקחו בחשבון הם: כמות השתילים, התכנון שקדם לביצוע העבירה, האמצעים שהושקעו, מספר המעורבים בגידול, העבר הפלילי של החשוד, ראיות וממצאים אחרים שמלמדים שהחשוד התכוון להפיץ את הסם.

כדאי לדעת שגם החזקת כלים המשמשים להכנת הסם (לרבות כל האמצעים שמשמשים לגידול קנאביס) או לצריכתו גם הם מהווים עבירה לפי פקודת הסמים, והעונש בגינה הוא עד 20 שנות מאסר.

חילוט הוא למעשה החרמה של נכסים על ידי המדינה או על ידי גוף הפועל מטעמה, ובדרך כלל מדובר בנכס שמקורו בביצוע עבירה פלילית (כגון גניבה או הלבנת הון) או בנכס ששימש לביצוע פשע (כגון כלי רכב או ציוד פריצה). מטרת החילוט היא הקטנת התועלת שמפיק העבריין מדבר העבירה וכיסוי הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה.

במדינת ישראל מוקנית לבתי המשפט סמכות להורות על חילוט מכוחה של פקודת הסמים וכן מכוחם של מספר חוקים נוספים, לרבות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), חוק איסור הלבנת הון, וחוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות.

כדאי לדעת שחילוט הוא שלב שבא לאחר הליך שנקרא "תפיסה", במסגרתו תופסת המשטרה או רשות אכיפה אחרת (כגון רשות המיסים על זרועותיה השונות) את הנכסים כבר, ולפעמים אף טרם, מעצרו של החשוד. התפיסה יכולה להיעשות באופן של תפיסה פיזית של נכסים (כגון תפיסה של רכב, תכשיטים, כספים, רכוש, ציוד ששימש לביצוע העבירה וכדומה) או באופן של תפיסה ברישום (לדוגמא עיקול של זכויות בתאגידים, זכות במקרקעין, דירות, חשבונות בנק והכספים המופקדים בהם, כספים אחרים המופקדים בקופות שונות, וכדומה).

לשם ההמחשה, ניקח מקרה של אדם שנוהג לנסוע עם הרכב של אביו, להגיע לביתם של לקוחותיו ולמכור להם סמים מסוגים שונים, אך שלא ידע שהמשטרה מבצעת האזנת סתר לטלפון שלו ומפעילה סוכן משטרתי סמוי אשר רוכש ממנו סמים. ביום בו אותו אדם ייעצר תדאג המשטרה לתפוס את חשבונות הבנק שלו על ידי הטלת עיקול, לתפוס את הרכב באמצעותו הוא הפיץ את הסמים, לתפוס כסף במזומן ורכוש יקר ערך שנמצא בביתו. במסגרת החקירה תנסה המשטרה לאסוף ראיות כדי שהתביעה תוכל להוכיח בהמשך שאותו אדם צבר את ממנו (רכוש וכספים) מהרווחים שהפיק ממכירת הסמים, וכן ראיות שהרכב שימש אותו כדי לבצע את עבירות הסחר בסמים. כבר עם הגשת כתב האישום נגד אותו אדם, תציין התביעה בכתב האישום שבכוונתה לבקש מבית המשפט להכריז על אותו אדם כ"סוחר סמים", וכן שתבקש לחלט את כל הנכסים שנתפסו.

חשוב לדעת שבמצב כזה יכול למצוא אותו אדם את עצמו חסר כל, ללא כסף כדי לממן את הגנתו המשפטית או כדי לקיים את בני משפחתו באופן הבסיסי ביותר, אך כדאי גם לדעת שעו"ד פלילי יכול, בנסיבות מסוימות ובהתקיים תנאים מסוימים, להגיש לבית המשפט "בקשה להשבת תפוס" כבר בשלב המעצר כדי להשיב לחשוד את הנכסים שהמשטרה תפסה, או לפחות חלקם, וכך לדוגמא במקרה שתיארנו למעלה להשיב לאביו של החשוד את הרכב.

מתחם הענישה בעבירות סמים הוא רחב מאוד, החל מסיום ההליך הפלילי באי הרשעה ועד מאסרים ארוכים בפועל. עו"ד פלילי בעל ניסיון בניהול תיקי סמים יידע להביא אותך אל התוצאה הטובה ביותר בנסיבות העניין, החל משלב המעצר בו החשוד מתבקש על ידי המשטרה למסור גרסה, דרך תרגילי החקירה שתעשה המשטרה כדדי לחלץ מהחשוד הודעה שתפליל אותו ובמקרים רבים אחרים גם את שותפיו לעבירה, ועד לניהול התיק בבית המשפט. מספיק שישנה בעיה מהותית בשרשרת הסם (התיעוד שיש שלבצע מרגע תפיסת הסם על ידי המשטרה ועד לבדיקתו במעבדת הסמים של המשטרה במטה הארצי) וכתב אישום בעבירות סמים, חמור ככל שיהיה, עשוי להימחק כלא היה!

במיוחד בתיקי סמים, מרווח התמרון המשפטי והיצירתיות של עו"ד פלילי מנוסה יכולים להוביל לתוצאה מצוינת, ולחסוך ממי שהוגש נגדו כתב אישום שנות מאסר רבות, ולעתים אף הרשעה פלילית! 

עורך דין לעבירות סמים יסייע לך לחלץ אותך עם זמינות של 24/7 השאירו פרטים עוד היום.

עשוי לעניין אותך: מחיקת רישום פלילי | ייעוץ משפטי לפני חקירה