עורך דין משנה סלטון - פלילי וצווארון לבן

שירותים

עבירות המתה

ביום 10.07.19 לאחר מעל עשור של דיונים בכנסת, נכנס לתוקפו תיקון 137 לחוק העונשין שהביא את  "הרפורמה בעבירות המתה" – רפורמה המסווגת מחדש את עבירות הרצח וכוללת מדרג עבירות המתה שלא היו קיימות עד כה.

מה שינה תיקון 137 במצב המשפטי?

עד התיקון כלל חוק העונשין שלוש עבירות המתה מרכזיות שנשאבו מהחוק המנדטורי (הבריטי): רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות (יש לציין כי קיימות עוד 2 עבירות המתה נוספות שתיקון 137 לא חל עליהן: עבירה של המתת תינוק ועבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית הקבועה בפקודת התעבורה).

לפי תיקון 137, עבירות הרצח וההריגה יפוצלו: עבירת הרצח תפוצל לשתי עבירות שונות, ועבירת ההריגה תפוצל אף היא לשתי עבירות שונות, כך בסופו של דבר יהיו ארבע עבירות חדשות ומדורגות: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת.

 

המצב בעבר לפני תיקון 137המצב כיום לאחר תיקון 137
העבירההעונשהעבירההעונש
רצחמאסר עולם חובהרצח בנסיבות מחמירותמאסר עולם חובה
רצח (מתוך כוונה או אדישות)מאסר עולם כעונש מירבי
הריגה עד 20 שנות מאסרהמתה באחריות מופחתתעד 20 שנות מאסר.אם מדובר בהמתה לאחר התעללות ארוכה ומושכת  – עד 15 שנות מאסר
המתה בקלות דעתעד 12 שנות מאסר

מה משמעות התיקון?

בעקבות התיקון בית המשפט המחוזי יכול להרשיע אדם בעבירה של רצח ולגזור עליו עונש של מאסר עולם גם במקרה שבו לא הייתה "כוונה" מפורשת ומתוכננת להמית את הקורבן לפני ביצוע המעשה (יסוד נפשי שהיה דרוש טרם התיקון לחוק ובהיעדרו נאלץ בית המשפט להרשיע בעבירה של "הריגה" בלבד). מנגד, מקרים שהוגדרו טרם התיקון כעבירות "רצח", על אף שלא היה מוצדק בנסיבות מסוימות לתייג את הנאשם כ"רוצח", יסווגו לאחר התיקון לעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת.

כך לדוגמה אישה שרצחה את בעלה לאחר מסכת התעללות שספגה מצידו הייתה  מורשעת ברצח ונידונה למאסר עולם טרם התיקון לחוק בשל חוסר חלופה אחרת (לא ניתן היה להרשיעה בהריגה בלבד). אם הייתה אישה זו הייתה עומדת לדין היום לאחר התיקון, הרי שהיא לא הייתה מרצה עונש כה חמור שכן היא הייתה מואשמת בעבירה החדשה של "עבירות המתה בנסיבות של אחריות מופחתת" הכוללת חלופה של המתה עקב מצוקה נפשית בעקבות התעללות חמורה או מתמשכת בו או בבן משפחתו, כאשר העונש בצד עבירה זו עומד על 15 שנות מאסר (וכמובן שבית המשפט רשאי להטיל עונש קל יותר בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה).

רצח בנסיבות מחמירות

עבירת המתה היא חמורה ביותר בחוק העונשין הינה לאחר תיקון 137 עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, המונה 11 נסיבות שונות אשר התקיימותן הופכת גרימת מוות בכוונה או באדישות לעבירה מוחמרת שעונשה מאסר עולם חובה:

  1. המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
  2. המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;
  3. הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;
  4. המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144;
  5. המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;
  6. הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;
  7. המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;
  8. הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור;
  9. המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;
  10. המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016;
  11. המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון

חשוב לציין כי על אף ההוראות הנ"ל, המחוקק הותיר לבתי המשפט שיקול דעת גם במקרה של רצח בנסיבות מחמירות: אם התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירת הרצח הבסיסית לפי סעיף 300.

עבירת הרצח הבסיסית

סעיף 300 לחוק העונשין קובע את עבירת הרצח הבסיסית: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם".

עבירת הרצח הבסיסית הינה גרימת מותו של אדם בכוונה או באדישות, כאשר העונש בצידה הוא מאסר עולם כעונש מרבי (כך לדוגמה מקרה של דקירה למוות במהלך קטטה, גם אם לא הייתה בכוונת הדוקר להמית את המנוח).

תיקון 137 לחוק גם מגדיר מחדש מהו העונש של "מאסר עולם" אשר יושת על מי שמורשע בעבירת הרצח הבסיסית (סעיף 311א לחוק העונשין):

"על אף הוראות סעיף 41 (סעיף 41 לחוק העונשין קובע כי עבירה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על עשרים שנה), בעבירה לפי סימן זה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים".

 

דהיינו, כאשר בית המשפט מרשיע בעבירת הרצח הבסיסית, הוא רשאי לקבוע כי העונש יהיה מאסר עולם (מאסר עולם של ממש שיכול שייקצב בהמשך על ידי נשיא המדינה), או לקצוב את העונש בשנים ועד 30 שנות מאסר.

עבירות המתה באחריות מופחתת

העבירה החדש של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת מגלמת בצידה  עונש של 20 שנות מאסר. עבירה זו כוללת נסיבות שבעבר (טרם תיקון 137) חלקן נכללו בסעיף 300א לחוק העונשין, אולם כעת הן מקבלות תיוג וענישה שונים.

בעבירה זו נכללים המתה לאחר קינטור (תוך מתן הגדרה חדשה ל"קינטור"), המתה במצב של הפרעה נפשית חמורה (שהגבילה את היכולת להבין את המעשה ולהימנע ממנו), המתה תוך חריגה מועטה מהגנות הקבועות בחוק (הגנה עצמית, הגנת הצורך והגנת הכורח)  וכן במקרים בהם המחוקק קבע חזקות של יסוד נפשי של אדישות (למשל, במצב של שכרות)

כמו כן, העבירה כוללת חלופה של המתה עקב מצוקה נפשית עקב התעללות חמורה או מתמשכת בו או בבן משפחתו, שהעונש בצידה הוא 15 שנות מאסר:

הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)   המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(א)   בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;

(ב)   יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;

(2)   המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –

(א)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(ב)   להימנע מעשיית המעשה;

(3)   המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים 34י, 34יא או 34יב, ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.

 

מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1) (עבירה שונה או נוספת), 34ט(ב) (עבירת שכרות) או 34יד(ב) רישה (כניסה למצב בהתנהגות פסולה), דינו – מאסר עשרים שנים.

הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

המתה בקלות דעת

העבירה החדשה של המתה בקלות דעת קובעת כי:

"הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים"

תיקון 137 לחוק יצר אבחנה חדשנית בתוך מושג הפזיזות בין אדישות ובין קלות – דעת. מקרים של המתה באדישות נכללים בעבירות הרצח, הרצח בנסיבות מחמירות והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. מקרים של המתה בקלות – דעת, כלומר מקרים בהם הנאשם נטל סיכון בלתי סביר לגרימת המוות – סיכון שאמנם התממש, אך קיווה שהתוצאה הזו לא תתרחש – זכו לקטגוריה נפרדת שהענישה בצידה קלה יותר. בקטגוריה זו נכללים גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, הכאה של אדם עד שזה מת, בנייה מודעת מחומרים זולים ולא בטיחותיים של מבנה, וכדומה.

עבירה של גרימת מוות ברשלנות

עבירה של גרימת מוות ברשלנות לא תוקנה בתיקון 137, והיא נותרה כפי שהייתה קודם לכן.

סעיף 304 לחוק העונשין קובע כי:

"הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים".

חוק העונשין (סעיף 19) קובע כי אדם מבצע עבירה פלילית רק אם עשה אותה במחשבה פלילית, למעט שני מקרים: אם היסוד הנפשי הנדרש לעבירה הוא מסוג רשלנות, או שמדובר באחריות קפידה (מוחלטת, ללא צורך להוכיח מחשבה פלילית).

חוק העונשין (סעיף 20) גם מגדיר מהי מחשבה פלילית:

"מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:

(1)  כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;

(2)  פזיזות שבאחת מאלה:

(א)  אדישות – בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;

(ב)  קלות דעת – בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען".

 

זאת אומרת, שאדם יכול עבור עבירה של גרם מוות ברשלנות גם אם אין לו מחשבה פלילית מסוג כוונה, פזיזות, אדישות או קלות דעת.

חוק העונשין מגדיר (בסעיף 21) מהי רשלנות:

א)    רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

(1)   שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;

(2)   שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור

ב)     רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

ייצוג משפטי בעבירות ההמתה

עבירות ההמתה (למעט עבירת גרם מוות ברשלנות) הינן עבירות שבצידן העונש החמור ביותר בספר החוקים, כאשר בד"כ לעבירות אלו מצטרפות עבירות אחרות (כגון נשיאת נשק, קשירת קשר וכדומה) כך שהעונש הסופי הינו בין עשרות שנים במאסר לבין מאסר עולם!

לבחירת עו"ד פלילי שייצג בתחום עבירות רצח והריגה יש משמעות מכרעת לגבי המשך חייך, פשוטו כמשמעו. מדובר בתיקים מורכבים המחייבים ידע מעמיק וניסיון בניהול הוכחות מצד עורך הדין. לכן חשוב לבחור עו"ד מקצועי, בעל ניסיון מוכח בניהול תיקי רצח והריגה, וכך תוכל להבטיח לעצמך מזעור סיכונים ואולי אף זיכוי מאשמת הרצח או ההריגה.