עורך דין משנה סלטון - פלילי וצווארון לבן

שירותים

עורך דין הגנת הפרטיות

פגיעה בפרטיות של אדם נחשבת לעוולה אזרחית הנכללת תחת פקודת הנזיקין שבה נגרם נזק לאדם פלוני כתוצאה ממעשה או מחדל של אדם אחר אשר פגע בפרטיותו. על פי החוק, פגיעה בפרטיות נחשבת גם לעבירה פלילית במידה ונעשתה במזיד. חוק הגנת הפרטיות למעשה מגדיר מספר פעולות הפוגעות בפרטיותו של אדם ובגינן האדם הנפגע יכול להגיש קובלנה כנגד הפוגע. בכתבה הבאה אנו נסביר את לשון החוק, אילו סוגי קובלנה ניתן להגיש, העונשים הצפויים לנתבע בחוק ואיך עו"ד יכול לעזור במקרה זה.

עורך דין הגנת הפרטיות

מהי פגיעה בפרטיות ומהו העיקרון המנחה שלה?

החוק להגנת הפרטיות הוא למעשה החוק שדואג לשמור ולהסדיר עבור כל אדם במדינת ישראל את הזכות לפרטיות הנחשבת לחלק מחוקי היסוד של המדינה. העיקרון המנחה של החוק קובע כי אסור לאדם לפגוע בפרטיות של אדם ללא הסכמתו. בתוך חוק הגנת הפרטיות הגדרה לאחד עשר פעולות הנחשבות לפגיעה ובגינן ניתן לתבוע. כחלק מהפעולות הנכללות בחוק הן: בילוש אחר אדם שעלול להוות הטרדה, האזנה בסתר שאסורה על פי החוק, צילום אדם ברשות היחיד או שימוש בתמונה שלו ועוד. בגין כל אחת מאחד עשר הפעולות יכול האדם הפרטי לתבוע על הגנת הפרטיות שלו, כאשר הוא התובע במקרה זה ולא המדינה, גם אם המשפט מתנהל בזירה הפלילית.

באילו מקרים חוק הגנת הפרטיות הוא מאוד רלוונטי?

בעשור האחרון הנושא של צילום ומצלמות הפך להיות נגיש, מהיר וטכנולוגי ועל כן הפך לנושא מרכזי בכל התחום של הגנת הפרטיות. מתוך אחד עשר הסעיפים המגדירים מהי פעולה הפוגעת בפרטיות, שלושה מהם עוסקים בנושא של צילום אדם ללא רשותו ולא בכדי, מדובר על אחד הנושאים הבולטים ביותר והרלוונטיים ביותר לתקופה זו. אנו נראה את חוק הגנת הפרטיות צילום אנשים ללא רשותם במספר תחומים שעליהם נפרט כעת.

עורך דין הגנת הפרטיות

הגנת הפרטיות בעבודה

כחלק משמירה על חוק הגנה על פרטיות, חייב המעסיק לשמור על פרטיות העובד שנמצא שעות רבות מהיום בעבודה. חוק הגנת הפרטיות בעבודה קובע מספר כללים שהמעסיק חייב לעמוד בהם. למעסיק אסור לחטט בדואר האלקטרוני של העובד ללא אישור של בית הדין לעבודה, למעסיק אסור לחטט בחשבון הפייסבוק של העובד, גם אם הוא נמצא על שולחן העבודה במחשב של העבודה, למעסיק אסור לחדור לטלפון הנייד האישי של העובד וגם אסור לו לשים שעון נוכחות עם תביעת אצבע ללא הסכמת העובד. יותר מכך, חוק הגנת הפרטיות מצלמות קובע כי למעסיק אסור להתקין מצלמה נסתרת ללא ידיעתם של העובדים.

הגנת הפרטיות בצילום במרחב הציבורי

כיום במרחב הציבורי קיימות מצלמות באופנים שונים. חלק מהמצלמות נמצאות בכבישים, חלקן כמצלמות אבטחה במקומות שונים ואפילו השוטרים במסגרת תפקידם מסתובבים עם מצלמות זעירות על בגדיהם. אפשר לומר שאין כמעט מקום במדינה שאינו מרושת במצלמות ויש כאן פגיעה ממשית בכל הנושא של חוק פגיעה בפרטיות. על מנת לשמור על פרטיות האזרחים עד כמה שאפשר, הרשות להגנת הפרטיות מצלמות קבעה תקנות בחוק לשימוש במצלמות במרחב הציבורי.

הגנת הפרטיות בצילום קטינים

צילום קטינים עלה לכותרות עקב צילום בגני הילדים לנוכח מקרים חוזרים ונשנים של התעללות וכחלק מפגיעה בילדים ונוער עקב פרסום תמונתם. כחלק מחוק הגנת הפרטיות, אין לבצע צילום אדם כשהוא ברשות היחיד. מתוקף סעיף זה בחוק, חוק הגנת הפרטיות קטינים, מגדיר כי אדם קטין הוא כל מי שטרם מלאו לו 18. כחלק מחוק הגנת הפרטיות צילום קטין, כל מורה או גננת מחויבת בתחילת השנה להחתים את הורי הקטין על טופס הסכמה לצילום במהלך השנה. ללא הסכמת ההורים, על המסגרות להקפיד ולא לצלם את הילד.

סוגי התביעות המוגשות בגין פגיעה בפרטיות

חוק הגנת הפרטיות נחשב לחוק מיוחד מאוד מבחינת דרך התביעה שלו, משום שהתובע הוא למעשה האדם הנפגע ולא המדינה והוא יכול להגיש קובלנה פלילית, אזרחית או שתיהן כנגד האדם הפוגע. פגיעה בפרטיות עבירה פלילית, היא למעשה קובלנה שבה האדם התובע צריך להוכיח נזק וגם להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירה במזיד. במידה והצליח להוכיח שני דברים אלו, הנאשם צפוי לקנסות של 50,000 או 100,000 שקלים וחמש שנות מאסר בפועל. כאשר הקובלנה היא אזרחית, יש להוכיח כי נגרם נזק, אך הנפגע לא חייב להוכיח את האשמה של הפוגע. עיקרון זה נקרא חוק הגנת הפרטיות פיצוי ללא הוכחת נזק.

מסירת מידע מגופים ציבוריים, האם זה חוקי?

תחת פגיעה בפרטיות חוק מדינה, נכלל גם הנושא של מסירת מידע מגופים ציבוריים. למדינה קיימים תקנות הגנת הפרטיות העברת מידע שמונעים מגופים ציבוריים להעביר פרטים של אזרחים. כיום בעידן המידע והידע, כאשר הפרטים האישיים של אזרחי המדינה עלולים לעבור בקלות ברשת, חוק הגנת הפרטיות הופך למרכזי והרבה יותר רלוונטי. בגלל הרלוונטיות של החוק והקלות שקיימת כיום בחשיפת פרטים, הוקם גוף במשרד המשפטים שנקרא הרשות להגנת הפרטיות ותפקידו לדאוג לכך שהגופים הציבוריים והעסקיים בישראל ישמרו על פרטי האזרחים שנמצאים ברשותם חסויים.

העברת פרטים של אזרחים מגופים ציבוריים ועסקיים היא אינה חוקית וכמו שהבנתם גם מוגנת בחוק, עם זאת, החוק כולל סעיף חשוב המאפשר לגופים ציבוריים להעביר פרטי אזרחים לגופים ממשלתיים כמו שירות הביטחון הכללי, מוסד, משטרה, מודיעין וזאת במידה והם זקוקים למידע זה על מנת למלא את תפקידם.

מתי כדאי להיעזר בעו"ד פגיעה בפרטיות?

לחוק הגנת הפרטיות יש סעיפים רבים ואפשרויות רבות הן לצד התובע והן לצד הנתבע. גם אתם נמצאים בצד התובע ואתם מעוניינים לנצח בתביעה ולטהר את פרטיותכם שנפגעה וגם אם אתם הצד הנתבע שמעוניין להגן על חפותו, עורך דין פגיעה בפרטיות, שמכיר היטב את החוק וסעיפיו, יוכל לסייע לכם בצורה מקצועית ולא משנה באיזה צד אתם נמצאים.

דילוג לתוכן