אם מתחיילים לא מסתממים: מדוע לא שווה לעשן ג'וינט בצבא?
חיילים שמעשנים סמים קלים במהלך השירות הצבאי אינם חושבים מה יקרה אם ייתפסו. בצל הדיווחים על עלייה במספר החיילים המעשנים בתקופת השירות, כדאי לדעת למה זה לא כדאי.
לאחרונה דווח על עלייה במספר החיילים שנתפסו מעשנים סמים קלים בתקופת השירות (אם ממש בזמן השירות ואם בעת חופשה). ואכן, תופעת השימוש בסמים קלים הפכה לנפוצה בקרב כלל האוכלוסייה, ולא פסחה גם על החיילים.
אלא שכשמדובר בצבא מתייחסים לעבירה כזו בכובד ראש ובחומרה רבה, שעלולות להיות לה השלכות לא פשוטות על החיים במדינה.
הסבר קל על העבירה
החשיש והקנאביס (מריחואנה) מוגדרים כסם מסוכן האסור לשימוש בפקודת הסמים. החזקה של סם אסורה נחלקת לשניים לפי החוק: החזקה לצריכה עצמית והחזקה שלא לצריכה עצמית (המשמעות היא למעשה שמדובר בסחר).
פקודת הסמים מפרטת ליד כל סוג סם את הכמות שמעליה תיחשב ההחזקה לכזאת שאינה לצריכה עצמית. כך לדוגמא, החזקה של מעל 15 גרם של קנאביס תיחשב לפי החוק להחזקה שאינה לצריכה עצמית, אם כי בתי המשפט כבר הכירו גם בכמויות גדולות של אפילו מאות גרמים ככאלו שהוחזקו לצריכה עצמית. אלא שבתי משפט לחוד ובתי דין צבאיים לחוד.
אם נתפסים היכן יוגש כתב האישום: בבית משפט רגיל או בבית דין צבאי?
חיילים (בחובה או במילואים), המבצעים עבירות סמים, יכולים באופן עקרוני לעמוד לדין או בבתי משפט אזרחיים או בבתי דין צבאיים, אך המדיניות שבשגרה היא העמדתם לדין בבתי הדין הצבאיים. הקביעה אם התיק יוגש בבית דין צבאי או אזרחי מושפע מהשאלה האם מדובר בעבירה צבאית מובהקת (האם נעברה במסגרת צבאית או תוך כדי שירות) ואז המדיניות של הפרקליטות הצבאית היא להגיש כתב אישום בבית הדין הצבאי. אם לדוגמא יש חיילים ואזרחים שמעורבים באותו תיק סמים, הפרקליטות הצבאית תשאף לפצל את התיק לשני כתבי אישום: האחד בבית הדין הצבאי נגד החייל והשני שיוגש באמצעות פרקליטות מחוז "אזרחית" נגד המעורבים האחרים בפרשה. לחייל ככלל אין say.
מערכת השיפוט הצבאית נוקטת במדיניות מחמירה יותר עם הנאשמים בשימוש בסמים קלים מאשר מערכת השיפוט האזרחית.
אם נתפסתי עם סמים קלים, כמו גראס, בכמות קטנה, מה העונש הצפוי לי?
כיום, בשל התחזקות תנועות הלגליזציה בארץ ובעולם, ובהתאם למדיניות אי ההפללה הנהוגה, מערכת האכיפה האזרחית כמעט שלא מגישה כתבי אישום כנגד מי שנתפס על שימוש בסמים קלים בכמויות קטנות. גם אם מוגש כתב אישום אז רמת הענישה נמוכה באופן יחסי ונעה מאי-הרשעה ועד לעבודות שירות ומאסר על תנאי.
לעומתה, המערכת הצבאית נוקטת בעמדה מחמירה נגד חיילים שעוברים עבירה של החזקה או שימוש בסמים קלים (ולא משנה אם עשו זאת בעת חופשה או ממש בזמן השהייה בבסיס), והעונשים הנפוצים שם נעים בין מאסר בפועל, מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי ושלילת רישיון נהיגה צבאי, וזאת גם אם מדובר במעידה חד פעמית. מדוע? הסיבה העיקרית היא פשוטה: החמרה לצורך הרתעה של המשרתים במערכת הצבאית.
חייל שעובר עבירת סמים ונתפס צפוי לתהליך לא פשוט: לחקירת מצ"ח, לבדיקות שתן לאיתור סמים, למעצר עד תום החקירה ולעיתים אף עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לפגיעה מיידית בסיווגו הצבאי ולאיסור נהיגה ברכב צבאי עד תום ההליכים. במידה שהחייל מורשע, הוא צפוי לשלילת רישיון הנהיגה הצבאי, לרישום פלילי ולשחרור מהצבא ללא הטבות של חייל משוחרר (לאחר שיתקיים בעניינו דיון בפני ועדת הסמים). וזה לא נגמר רק בצבא: ההשפעה על החיים באה לידי ביטוי בכך שלחייל יהיה רישום פלילי, וגם רישיונו האזרחי יכול להישלל ממנו.
במה בית הדין מתחשב כשהוא גוזר את העונש על חייל שהורשע בעבירת סמים?
כשיקולים להקלה בעונש לוקח בית הדין הצבאי בחשבון, בין היתר, את סוג הסם והכמות, מספר המקרים שבהם השתמש החייל בסם, האם מדובר בחיילים חדשים או עולים חדשים שעדיין לא הפנימו את ערכי המערכת הצבאית, האם החייל הודה ולקח אחריות על מעשיו, טיב השירות של החייל, האם החייל נענש בהליכים משמעתיים אחרים, את רמת ענישה נהוגה במקרים דומים, את התנהלות גורמי החקירה, וכן את הנסיבות האישיות של החייל (הסיבות שהביאו לביצוע העבירה, מצב כלכלי, משפחתי ורפואי).
כשיקולים להחמרה בעונש לוקח בית הדין הצבאי בחשבון בנוסף לאלה (רק לכיוון ההפוך) גם את זמן ביצוע העבירה – האם העבירה בוצעה בעת כוננות אם בזמן שגרה.
אז המלצה אישית וחמה לסיכום: עבירת סמים במסגרת הצבאית, גם הקלה ביותר, מובילה לתוצאות מיידיות קשות שלהן השלכה על עתידכם באזרחות, אז אם מתחיילים לא מסתממים, ואם נתפסים מתייעצים מיד עם עו"ד פלילי!
