ועדת שחרורים

"אסיר, למעט אסיר עולם, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים, שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת השחרורים, לבקשתו, לשחררו על תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים אסיר כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור."

ועדת שחרורים רגילה

ועדה זו דנה בבקשה לשחרור מוקדם של האסיר בסמוך לריצוי 2/3 מתקופת מאסרו. הרכב הועדה מונה 4 חברים: שופט של בית משפט השלום שהוא גם יו"ר הוועדה, 2 נציגי ציבור בעלי ניסיון של לפחות 5 שנים בתחום עיסוקם, וקצין שב"ס (שירות בתי הסוהר) בדרגה של רב כלאי ומעלה (ללא זכות הצבעה).

ועדת שחרורים מיוחדת

ועדה זו דנה בבקשה לשחרור מוקדם של אסיר עולם, או של אסיר המרצה 25 שנים ומעלה בסמוך לריצוי 2/3 מתקופת מאסרו. הרכב הועדה מונה 4 חברים: שופט של בית משפט מחוזי/עליון שהוא גם יו"ר הוועדה, 2 נציגי ציבור בעלי ניסיון של לפחות 10 שנים בתחום עיסוקם, וקצין שב"ס (שירות בתי הסוהר) בדרגה של רב כלאי ומעלה (ללא זכות הצבעה).

ועדת קציבה

ועדה זו דנה בבקשת אסיר עולם, וממליצה בפני נשיא המדינה בעניין קציבת עונשו. הרכב הועדה מונה 4 חברים: שופט של בית משפט מחוזי/עליון שהוא גם יו"ר הוועדה, 2 נציגי ציבור בעלי ניסיון של לפחות 10 שנים בתחום עיסוקם, וקצין שב"ס (שירות בתי הסוהר) בדרגה של רב כלאי ומעלה (ללא זכות הצבעה).

ועדות השחרורים מתכנסות בבתי הכלא בשלושה מחוזות שונים: צפון, מרכז ודרום. דיוני המעקב אחר אסירים ששוחררו ברישיון מתנהלים בבתי המשפט (בעבר היו גם דיוני המעקב מתקיימים בתוך בתי הכלא אך בשל העומס שנוצר וחוסר היעילות הועברו דיוני המעקב אל אולמות בתי המשפט).
כדאי לדעת כי הדיונים אינם פתוחים לקהל הרחב ואף לא לבני משפחתו של האסיר.

ניכוי של 2/3 מתקופת מאסר (אליו מצטרף גם הניכוי המנהלי מתקופת המאסר) הוא משמעותי ביותר ויכול להגיע לשנים. אסיר אשר עומד בפני ועדת השחרורים חייב להציג בפניה תוכנית שיקום (תוכנית פרטית או תוכנית של הרשות לשיקום האסיר) הכוללת חוות דעת סוציאלית, אישור מעסיק אשר יעסיק את האסיר המשוחרר בתקופת השחרור על תנאי, ופירוט של הטיפול אותו יעבור האסיר בתקופת שחרורו על תנאי.

נציג היועץ המשפטי לממשלה המייצג את המדינה בהליך בפני ועדת השחרורים מציג בפני הוועדה את עמדתו (האם הוא מסכים או, כפי שקורה בד"כ, הוא מתנגד לשחרורו של האסיר) ומציג בפניה מסמכים שונים הקשורים לתפקודו של האסיר בכלא בתקופת מאסרו והשיקום אותו עבר, אם בכלל, כדי לענות על השאלה: האם האסיר ראוי לשחרור מוקדם והאם שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור?

בין המסמכים שנציג היועמ"ש מגיש ניתן למצוא: חוות דעת משטרת ישראל, חוות דעת מפקד בית הסוהר, חוות דעת של הגורמים הסוציאליים בכלא, תוכנית השיקום שהוכנה לאסיר, חוות דעת מקצועית במקרים הדורשים זאת על פי חוק (כמו חוות דעת ועדת אלמ"ב, חוות דעת של הועדה לגילוי עריות, חוות דעת פסיכיאטרית של מב"ן, וכדומה), מידעים מודיעיניים אם קיימים, עמדת נפגעי העבירה בתיק, תוצאות בדיקה של חובת תשלום קנסות ופיצויים שהיה על האסיר לשלם במסגרת גזר הדין, עבירות משמעת קודמות, תוצאות בדיקות שתן, ועוד נתונים המופיעים בתיקו של האסיר ובד"כ מרוכזים בטופס הקרוי טופס 903.

לעתים, כדי להכין את הקרקע לדיון בפני ועדת השחרורים, מתעורר הצורך להגיש עתירות אסיר אל בית המשפט כדי לתקוף החלטות שונות של שירות בתי הסוהר, לרבות החלטה שלא להוציא אסיר לחופשה, החלטה שלא לשלב אסיר בטיפול, החלטה לסווג את האסיר כמשתייך לארגון פשיעה או ככזה שהוא בעל סיכוי גבוה לבריחה, החלטה לסווג את האסיר כאסיר אלמ"ב (מה שיחייב בהמשך ולקראת קיום הדיון בפני ועדת השחרורים הגשה של חוות דעת ועדת אלמ"ב), ועוד.

אז כפי שניתן כבר להבין, אסיר המבקש להגדיל את הסיכויים לזכות בשחרור מוקדם חייב להתחיל את תהליך ההכנה זמן רב מראש, ולעתים שנים מראש. כך לדוגמא, במצב המשפטי הקיים היום מספיק שאסיר לא שילם את הפיצוי שנקבע שעליו לשלם בגזר הדין לנפגע העבירה, ולא דאג לפעול מול המרכז לגביית קנסות כדי להסדיר תשלום זה, הרי שהסיכויים שאסיר כזה יזכה לשחרור מוקדם פוחתים עד כמעט לאפס, גם אם הוא אסיר למופת ויש לו תוכנית שיקום מצוינת.

מעבר לכך, הדיון בעניינו של האסיר נערך בפני 4 חברי ועדה בעלי עמדות שונות והשקפת חיים שונה, כך שלשם שכנוע הועדה שהאסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור יש לדעת את רזי הליטיגציה והשכנוע – מה שעו"ד פלילי יעשה ללא ספק טוב יותר מהאסיר עצמו.

כל צד להליך שמתקיים בפני ועדת השחרורים, בין אם זה האסיר ובין אם זה היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים לבית המשפט המחוזי שבתחום השיפוט של הועדה תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.

הדיון בעתירה נערך בפני הרכב של 3 שופטים בבית המשפט המחוזי, וחשוב מאוד לדעת שאין מדובר ב"ערעור" על החלטת הועדה אלא בעתירה נגדה, מה שאומר שבית המשפט המחוזי יתערב בהחלטת הועדה רק אם היא מתגלה כשרירותית או שהיא לוקה בחוסר סבירות קיצוני.