עבירות אלימות במשפחה

עבירות אלימות במשפחה הינה תופעה של הפעלת "אלימות" בין בני משפחה, כאשר אלימות זו הינה רחבת משמעות ובאה לידי ביטוי במספר רב של אופנים: פגיעה פיזית עד כדי רצח במקרים קיצוניים, התעללות נפשית, התעמרות מילולית, פגיעה מינית, איומים, השפלה, מעקבים, הטרדות, הצרת צעדים, בידוד משפחתי או חברתי, הטלת מגבלות כלכליות, השלכת חפצים, הפחדות, ועוד…

הרקע להגשת תלונות נגד בן משפחה נובע לעתים ממערכת זוגית או הורית לקויה, ולכן ניתן להבחין במקרים רבים בשני הליכים משפטיים מקבילים: האחד הליכים פליליים נגד אחד מבני הזוג, והשני הליך גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. במצב דברים זה מוגשות לא פעם תלונות במשטרה על אלימות לכאורה של בן הזוג (בעיקר איומים) שכל מטרתן היא לקדם את האינטרסים של בן הזוג שהגיש את התלונה במסגרת הליך הגירושין, ולא תמיד קל למשטרה או לבית המשפט לעשות את ההפרדה בין תלונות אמת לבין תלונות שווא, משום שתמיד קיים החשש שהסכסוך בין בני הזוג ייגמר בתוצאה קטלנית כפי שמלמדת המציאות המרה.

המושג "משפחה" הינו מושג רחב ואינו מתייחס רק לתא הגרעיני המצומצם של המשפחה, וכך הוא מוגדר בחוק העונשין במצב בו בית המשפט מורה על דרכי טיפול למי שקיים נגדו הליך משפטי בגין עבירות כלפי בן משפחה:

"בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;

(2) קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

"בן זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן זוגו.

המחוקק החמיר את העונשים הקבועים בחוק אם עבירות המין התבצעו כלפי בן משפחה, ולצורך כך קבע מיהו בן משפחה.

בתחילה, מגדיר חוק העונשין בהקשר לעבירות המין מיהו אומן, שכן גם משפחת אומנה נופלת תחת ההגדרה של "משפחה":

"אומן" – אחד מאלה: אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016

ואח"כ מגדיר החוק מיהו בן משפחה בקשר לעבירות מין בתוך המשפחה:
"בן משפחה" –
(1) הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;
(2) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לעניין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת "בן משפחה";
(3) אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;
(4) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לעניין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה "בן משפחה"

המחוקק בחר באופן כללי לקבוע ענישה מחמירה לעבירות של אלימות בתוך המשפחה, וכך לדוגמא במקרה בו אדם עבר עבירה של תקיפת בן משפחה, כאשר בעניין זה מוגדר בן משפחה כבן זוג או ידוע בציבור (גם אם היו בני זוג בעבר), קטין, או חסר ישע.

אם העונש הקבוע בחוק לתקיפה של אדם אחד את השני ללא גרימת חבלה הוא עד 2 שנות מאסר, הרי שהעונש הקבוע בחוק לתקיפה של בן משפחה כהגדרתו לעיל ללא גרימת חבלה הינו כפול – עד 4 שנות מאסר.

במקרה אחר, אם העונש הקבוע בחוק לתקיפה של אדם אחד את השני תוך שהוא גורם לו לחבלה הוא עד 3 שנות מאסר, הרי שהעונש הקבוע בחוק לתקיפה של בן זוג או ידוע בציבור (גם אם היו בני זוג בעבר) הינו כפול גם הוא – עד 6 שנות מאסר.

ובמקרה נוסף, אם העונש הקבוע בחוק לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה הוא עד 10 שנות מאסר, הרי שהעונש הקבוע בחוק לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה (כאשר בעניין זה מוגדר בן משפחה כבן זוג או ידוע בציבור גם אם היו בני זוג בעבר, קטין, או חסר ישע) אמנם גם הוא עד 10 שנות מאסר, אך במקרה כזה בית המשפט חייב להשית על הנאשם עונש מינימום של לפחות 2 שנות מאסר בפועל!

המחוקק החמיר את העונשים הקבועים בחוק אם העבירות התבצעו כלפי בן משפחה גם בעבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות.

עבירות אלימות במשפחה כשלעצמן הן לא תמיד מהעבירות החמורות בספר החוקים (כגון עבירה של תקיפה או אומים), אלא שלהבדיל מעבירות אחרות התוצאה יכולה להיות מהקשות שיש – רצח. שחרור של סוחר סמים ממעצר יכול להביא לכל היותר לעבירות סחר בסמים נוספות, שחרור של מי שעבר עבירות נשק יביא לכל היותר לביצוע עבירות נשק נוספות, ושחרור של מי שעבר עבירות רכוש עלול להוביל לכל היותר לביצוע עבירות רכוש נוספות.

לעומת זאת, שחרור של מי שעבר עבירת אלימות במשפחה ולו הקלה ביותר, כגון עבירת איומים שאפילו לא נחשבת לעבירת פשע ושהעונש הקבוע בחוק לגביה הוא עד 2 שנות מאסר, עלולה להביא לאלימות קשה כלפי נפגע העבירה, ואפילו לרצח!

החשש מהתוצאה החמורה שעלולה להתרחש אם אדם שחשוד בביצוע עבירה של אלימות כלשהי כלפי בן משפחתו ישתחרר ממעצר, באה לידי ביטוי בסעיף 21 לחוק המעצרים שם קבע המחוקק 5 מקרים בהם קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום, ואחד מהמקרים הינו כתב האישום שמייחס לנאשם עבירת אלימות נגד בן משפחתו.

המצב בפועל בבתי המשפט הינו שכל כתב אישום בו מיוחסת לנאשם עבירה של אלימות נגד בן משפחתו נחשב ככתב אישום חמור, ונאשם לא ישוחרר ממעצר עד אשר בית המשפט ישתכנע לחלוטין כי ניתן לאיין (לנטרל) את מסוכנותו של הנאשם כך שלא יהיה חשש לפגיעה בקורבן העבירה.

לצורך כך מסתייע בית המשפט כמעט כבדבר שבשגרה בשירות המבחן אשר מגיע אל בית המעצר, משוחח עם הנאשם, עם בני משפחתו, עם קורבן העבירה, ועם הערבים אשר אמורים לפקח עליו עת הוא ישוחרר בד"כ למעצר בית, כך שבסופו של דבר יגובש תסקיר מעצר אשר יביע את עמדת שירות המבחן בנוגע לאפשרות שחרורו של הנאשם ממעצר, ובנוגע לתנאים המגבילים שיושתו עליו אם אכן ישוחרר. וחשוב להדגיש בנקודה זו כי בית המשפט לעולם לא מחויב להמלצות שירות המבחן, כך שבסופו של דבר הוא זה שיכריע על פי כלל הנסיבות והראיות בתיק לגבי שאלת שחרורו ממעצר של מי שמואשם בעבירת אלימות במשפחה.

קיימת תופעה ידועה של נשים המגיעות אל תחנת המשטרה ומבקשות לבטל את התלונה אשר הגישו נגד בן זוגן בגין עבירות אלימות שונות כגון תקיפה או איומים. ישנן מספר סיבות לקיומה של תופעה זו, ובין היתר רצון של האישה לרצות את בן זוגה בכך שביטלה את התלונה שהגישה נגדו, הפעלת לחץ מצדו של בן הזוג או בני משפחה אחרים, הבנה שהעניינים די יצאו מכלל שליטה והתלונה שהגישה האישה מתוך רצון "להפחיד" את בן הזוג הגיעה למקומות לא רצויים של מעצר והליכים פליליים, ולחץ כלכלי הנובע ממעצר בן הזוג ואיבוד מקור פרנסה. לעתים רחוקות מגיעה אישה לבטל את התלונה אשר הגישה נגד בן זוגה משום שמלכתחילה מדובר היה בתלונת שווא.

אישה כזו המגיעה אל תחנת המשטרה ומבקשת לבטל את התלונה שהגישה נגד בן זוגה תופנה אל מחלקת החקירות כדי שייגבו ממנה הודעה כדין.

החוקר/ת ישאלו את האישה האם הדברים שמסרה בתלונה המקורית הם אמת? ומכאן יכול המצב להתפתח לשני מקרים שונים:

במקרה הראשון בו האישה תאשר שכל שאמרה בתלונתה המקורית הוא אמת, ינסו בחקירות לברר עם האישה מהי הסיבה לרצונה לבטל את התלונה והאם מופעל עליה לחץ או שמא היא חוששת ולכן היא מבקשת לבטל את התלונה.

חשוב לדעת שברגע שאישה מגישה נגד בן זוגה תלונה במשטרה, אין לה יותר שליטה על המשך ההליכים החקירתיים והמשפטיים בתיק, והיא בעצם רק "מתלוננת" בתיק בעוד המאשימה היא למעשה מדינת ישראל (באמצעות המשטרה או חטיבת התביעות / פרקליטות). דבריה ורצונה של האישה לבטל את התלונה יילקחו בחשבון בצורה כזו או אחרת, אך ההחלטה האם "לבטל את התלונה" ולסגור את התיק הינה באופן מלא בידי רשות האכיפה ולא בידיה של המתלוננת.

במקרה השני בו תצהיר האישה שכל מה שהיא אמרה בתלונתה המקורית הוא שקר, ינסו בחקירות לברר עם האישה מהי הסיבה לכך ששיקרה מלכתחילה, והאם חזרתה מדבריה הקודמים הינה בגלל שמופעל עליה לחץ או שמא איומים כלשהם. אם יתרשמו בחקירות שאכן מדובר באישה שהגיעה מרצונה החופשי לבטל התלונה, ושאכן היא שיקרה בתלונתה המקורית, חלה חובה על החוקר/ת לחקור את האישה תחת אזהרה (בחשד לביצוע עבירה של מסירת ידיעה כוזבת שהעונש בגין ביצועה עלול להגיע עד 5 שנות מאסר), ו"לבטל" לאלתר את התלונה אשר הוגשה נגד הבעל – דהיינו לסגור את התיק מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות כפי שנהוג לעתים לעשות.

לאור המורכבות הטבעית של תיקים מתחום עבירות האלימות במשפחה (המורכבות האנושית מעבר למורכבות המשפטית), ישנה חשיבות שחשוד יהיה מלווה כבר משלב המעצר על ידי עו"ד פלילי כדי למזער נזק עתידי (ראה מאמר בנושא "מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים"), שכן כל אדם באשר הוא, חשוב ומוערך ככל שיהיה, גם אם הוא נורמטיבי לחלוטין וללא עבר פלילי, יכול למצוא את עצמו מושלך אל תא המעצר כאחרון העבריינים, נחקר באופן דורסני על ידי חוקרי המשטרה, מובל אל בית המשפט באזיקים ומקבל יחס כאילו הוא האדם המסוכן בתבל. בסופו של דבר עלול חשוד כזה למצוא את עצמו נתון במעצר של ממש זמן רב עד שיתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו (לעתים מספר שבועות), והנזק לשמו הטוב ולנפשו של אותו חשוד הוא לרוב בלתי הפיך!.

וברור שהתסכול של אותו אדם יהיה עצום וגדול הרבה יותר במקרה בו בת זוגו הגישה תלונה שקרית כדי לקדם אינטרסים כאלו ואחרים, כך שעל לא עוול בכפו ישב אותו אדם שבועות במעצר של ממש, ויצטרך לנהל הליך פלילי ארוך וקשה בהמשך כדי להוכיח את חפותו.

צריכים סיוע משפטי של עורך דין עבירות אלימות במשפחה? השאירו פרטים!