עורך דין משנה סלטון - פלילי וצווארון לבן

שירותים

עבירות כלכליות והלבנת הון

כחלק מהמאבק הבינלאומי בפשיעה החמורה ובהלבנת הון, נחקק בישראל בשנת 2000 חוק איסור הלבנת הון. החקיקה בוצעה על רקע הדרישות הבינלאומיות שקבע ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force)  ולאור רצונה של מדינת ישראל לעמוד בדרישות אלו ולהצטרף למאמץ הבינלאומי במאבק בהלבנת הון - מאמץ שנראה היה כמחויב במציאות הפיננסית נחדש שנוצרה בעולם.

כחלק מהמאבק הבינלאומי בפשיעה החמורה ובהלבנת הון, נחקק בישראל בשנת 2000 חוק איסור הלבנת הון. החקיקה בוצעה על רקע הדרישות הבינלאומיות שקבע ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force)  ולאור רצונה של מדינת ישראל לעמוד בדרישות אלו ולהצטרף למאמץ הבינלאומי במאבק בהלבנת הון – מאמץ שנראה היה כמחויב במציאות הפיננסית נחדש שנוצרה בעולם.

בעשורים האחרונים התפתחה בעולם התובנה כי ההתמודדות עם ארגוני הפשיעה מחייבת שינוי תפיסה כך שהמלחמה מולם לא צריכה להיעשות רק בתחום הפלילי-ענישתי, אלא גם בתחום הפיננסי אשר יש ביכולתו למוטט ארגוני פשיעה. המסר שביקשו רשויות האכיפה להעביר הינו כי המרדף אחר הכסף אינו חשוב פחות מתפיסת העבריין, וכי יש לראות במלבין ההון (בין אם הוא העבריין בעצמו ובין אם מדובר בצד ג') דמות שיש להתמודד עמה.

ארגוני הפשיעה עשו במשך שנים רבות השימוש לרעה במוסדות משפטיים כגון נאמנויות, מניות למוכ"ז, מבנים תאגידיים מורכבים, סודיות בנקאית, סודיות מקצועית, חסיון וכדומה כדי להלבין את ההון השחור שהשיגו מפעילות עבריינית. מצב זה חייב את המחוקקים למצוא פתרונות מידתיים שיאפשרו מאבק בפשיעה המאורגנת ובהלבנת ההון, וכל זאת לצד שמירה על עקרונות היסוד של הגנה על חיי המסחר ועל זכויות היסוד של הפרטים והחברות.

תפיסה זו הביאה לכך שלראשונה הוטל על הסקטור הפרטי תפקיד אקטיבי המחייב את המוסדות הפיננסים לפעול לזיהוי ואימות זהות הלקוחות ולדווח לרשויות במקרים הנחשדים כקשורים לפעילות של הלבנת הון או מימון טרור.

כמו כן, על מנת להתמודד עם המאפיין הבינלאומי של עבירות הלבנת ההון ומימון טרור הכרוכות בהעברות כספים רבות בין מספר רב של צדדים ומדינות, נוצרו שיתופי פעולה ממוסדים בין מדינות להחלפת מידע פיננסי. לשם כך, הוקם ארגון האגמונט בו חברות נכון להיום 131 מדינות אשר מחליפות ביניהן מידע פיננסי באופן שוטף באינטרנט בצורה מאובטחת באמצעות יחידות מודיעין פיננסי (FIUs). ישראל חברה בארגון משנת 2002.

מהי למעשה הלבנת הון?

הלבנת הון הינה ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה – בעבירות המכונות "עבירות מקור" (כגון: סחר בסמים, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק וסחר בבני אדם), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. בספרות מקובל לראות בהלבנת הון תהליך תלת-שלבי הכולל את השלבים הבאים:

שלב ההשמה (Placement) –  בו מוחדר הכסף שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית.

שלב הריבוד (Layering) – בו נעשות פעולות לטשטוש מקורו של הכסף.

שלב ההטמעה (Integration) –  בו נמשך הכסף בצורתו החדשה ה"מולבנת" כדי לשמש את העבריין לניהול אורח חייו "הנורמטיבי", כאשר העבריין יכול להציג מקור לגיטימי לכאורה להשגת הכספים.

מהם עיקריו של החוק לאיסור הלבנת הון?

מכוחו של החוק הותקנו תקנות וצווים כדי לסייע ביישום הוראותיו ועקרונותיו, והוא מתמקד בארבעה מישורים עיקריים:

מניעה – הלבנת הון

החוק מטיל לראשונה על גורמים בסקטור הפרטי (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני שירותי מטבע ואשראי, מבטחים, בתי השקעות, חברי בורסה, סוחרים באבנים יקרות ועוד) תפקיד אקטיבי שעיקרו מכלול של דרישות שיש בכוחן למנוע הלבנת הון והכוללות, בין היתר, זיהוי והכרת הלקוח טרם מתן השירות, דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים מוגדרים, שמירת מסמכים ובקרה שוטפת, ומינוי גורם אחראי למילוי חובות התאגיד על פי המוגדר בחוק. התפיסה העומדת מאחורי דרישות אלו הינה כי הסקטור הפיננסי משמש כ"שומר הסף" אשר יש בכוחו להקשות על מלביני ההון להטמיע כספים במערכת הפיננסית ולנצל אותה לצרכי פעילותם, וכי כך יהיה ניתן לאפשר לרשויות האכיפה חקירה יעילה ותכליתית של עבירות הלבנת הון בדיעבד.

עורך דין עבירות כלכליות יעניק לכם ייעוץ משפטי לפני חקירה

ענישה – הלבנת הון

כדי לבטא את העמדה המוסרית הרואה בפעילות של הלבנת הון פעילות המסייעת משמעותית לפשיעה החמורה אשר יש להוקיעהּ ולהעניש בגינה בחומרה, החוק קובע מספר עבירות פליליות של הלבנת הון שעונשן נע בין 5 ל-10 שנות מאסר. הענישה בגין עבירת הלבנת הון היא בנוסף להענשת העבריין בגין ביצוע עבירת המקור (העבירה שבוצעה ושממנה הופקו רווחי הפשיעה), ופעמים רבות חמורה יותר מהענישה בגין עבירת המקור.

סעיף 3(א) לחוק, קובע את העבירה המרכזית של "הלבנת הון" שהיא עשיית פעולה ב"רכוש אסור" במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או את עשיית הפעולה בו. "רכוש אסור" הוגדר כרכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירת מקור (רשימת העבירות, המכונות "עבירות מקור", מפורטת בתוספת הראשונה לחוק, וכוללת עבירות של שוחד, רצח, הימורים, מימון טרור ועוד), או ששימש או שאפשר ביצוע עבירת המקור, או שהיה מעורב ברכוש כאמור לעיל. העונש בגין עבירה זו הינו עד 10 שנות מאסר.

סעיף 3(ב) לחוק קובע, כי "הלבנת הון" היא גם עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח מטעם מוסד פיננסי, או במטרה שלא לדווח על הכנסת כספים לישראל או על הוצאתם ממנה או במטרה לגרום לדיווח בלתי נכון. על פי פסיקת בתי המשפט  עבירה זו אינה דורשת כי הרכוש שלגביו נמנע הדיווח או הועבר דיווח בלתי נכון יהיה רכוש אסור. העונש בגין עבירה זו הינו עד חמש שנות מאסר, ואם המידע הכוזב נמסר ביחס לרכוש אסור, העונש הינו עד עשר שנות מאסר.

סעיף 4 לחוק קובע את האיסור לעשיית פעולה ברכוש אסור (שמקורו בעבירה) שהוא בשווי העולה על סכום של 150,000 ש"ח. העונש בגין עבירה זו הינו עד 7 שנות מאסר.

חילוט

החוק מאפשר כלי דורסני ביותר של חילוט רכוש, בהתבסס על העיקרון כי יש להשיב לידי המדינה רכוש שהופק בפשע או ששימש לביצועו. החילוט אינו תחליף לעונש (מאסר או קנס), אלא מוטל בנוסף עליו. חילוט יכול שיהיה באחד משני המסלולים הבאים:

הלבנת הון בהליך פלילי

החוק מנחה את בתי המשפט להורות, בנוסף לכל עונש שהוטל במסגרת גזר הדין, על חילוט רכושו של העבריין בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה. ההצדקה הרעיונית לחילוט היא כי לא ניתן לקנות זכות ברכוש שהושג בעבירה, וכי יש להוציא את "בלעו של הגזלן מפיו".

הלבנת הון בהליך אזרחי

בית המשפט רשאי לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי כאשר מדובר ברכוש אסור והאדם החשוד בביצוע העבירה אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או כאשר הרכוש התגלה לאחר הרשעה בהליך פלילי שהתנהל.

שיתוף פעולה בינלאומי

החוק מאפשר שיתוף פעולה והחלפת מידע מודיעיני עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם, שכן פעמים רבות עבירות הלבנת הון ומימון טרור קשורות בפעילות חוצת גבולות. שיתוף פעולה מסוג זה מסייע לרשויות במתן מידע וכלים מודיעיניים בינלאומיים במאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

מהי הרשות להלבנת הון?

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002 כגוף מודיעיני מכוח החוק לאיסור הלבנת הון כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, וזאת כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה. באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור במסגרתו נכללו הוראות נוספות למאבק במימון טרור, ושמה של הרשות שונה ל- "רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור".

חוק איסור הלבנת הון מורה על הקמתו של מאגר מידע, אשר יאגור דיווחים המגיעים לרשות, במטרה ליצור כלי עבודה מרכזי לצורך אכיפת איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. בדומה למקובל בעולם נקבעו בחוק חובות דווח לגופים פיננסים שונים, והדיווחים המתקבלים מן הגופים הפיננסים השונים נחלקים לשני סוגים:

  1. דיווחים בנוגע לפעולות בהתאם לגובה הסכום וסוג הפעולה (כגון הפקדה או משיכת מזומנים, העברות בנקאיות ועוד), וזאת כמפורט בצווים שהוצאו מכוח החוק, ללא שיקול דעת מצד הגורם הפיננסי.
  2. דיווחים בנוגע לפעולה הנחזית בעיני המוסד הפיננסי כפעולה בלתי רגילה, לאור המידע המצוי בידו ובהתאם לשיקול דעתו.

בנוסף, החוק מטיל חובת דיווח על אדם המכניס או מוציא כספים ממדינת ישראל מעל סף הדיווח (העומד כיום על סך של 50,000 ש"ח ומעלה למעט מעבר במסוף יבשתי בו סף הדיווח עומד על סך של 12,000 ש"ח). חובת הדיווח חלה על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול, בדואר או בדרך אחרת.

תפיסה וחילוט רכוש על פי חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון העניק לרשויות האכיפה כלי רב עוצמה להתמודד עם הפשיעה הכלכלית והוא כלי התפיסה והחילוט. הרכוש אותו ניתן לתפוס מוגדר באופן נרחב ביותר: מקרקעין, מטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור. חשוב לדעת כי בפסיקה נקבע כי אין צורך שלרכוש המחולט יהיה קשר לביצוע העבירה, וניתן לחלט אף רכוש אחר, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה, וכי החוק מקנה ליחידה החוקרת סמכויות לתפוס רכוש של צדדים שלישיים, אשר החשוד או הנאשם מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו צד שלישי, ללא תמורה.

תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון

ביום 7.10.16 נכנס לתוקף תיקון מספר  14 לחוק איסור הלבנת הון. התיקון קובע כי מעתה גם עבירות מס ייחשבו עבירות מקור שעליהן ניתן לבצע עבירת הלבנת הון, כאשר עד אז רק הנפקת חשבוניות פיקטיביות נחשבה עבירת מס שהינה עבירת מקור.

משמעות התיקון הינה כי החל מכניסת החוק לתוקף כל עבירת מס שהמדינה תוכל לצרף אליה גם עבירה של הלבנת הון, תאפשר למעשה למדינה לתפוס רכוש "בשווי העבירה",  דהיינו היחידה החוקרת לא תצטרך יותר לרדוף ולאתר את כספי המיסים הגנובים כדי להחרימם מהחשוד. התיקון מאפשר לחוקר לחשב את גובה עבירת המס וההלבנה (שווי העבירה) שביצע החשוד על פי חומר החקירה, ועל פי שווי העבירה שיתקבל הוא יכול לתפוס (תפיסה של ממש או תפיסה באמצעים דיגיטליים) רכוש לגיטימי אחר שבידי החשוד באותו שווי. במסגרת רכוש לגיטימי זה נכללות דירות שירש החשוד, רכבים, תכשיטים, כספי חסכונות שנצברו בחשבונו במהלך חייו וכדומה. כדי שהרכוש שנתפס יחולט לטובת אוצר המדינה בסוף ההליך המשפטי, בית המשפט להדן בעניין חייב לתת החלטה בעניין זה לאחר הרשעת החשוד בביצוע העבירות. במסגרת הדיון ייקבע גם אם ראוי לחלט את כל הרכוש שנתפס או רק את חלקו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל תיק.

תיקון 14 לחוק ביחס לעבירות מע"מ

על פי התיקון כל עבירת מע"מ בסכום מצטבר של 170 אלף שקלים בשנה או 480 אלף שקלים בארבע שנים תיחשב עבירת מקור (חישוב סכום העבירה מתייחס אך ורק לסכום שנגזר מ-17%  מע"מ ולא לסכום החשבוניות המלא). אם עבירת המס או עבירת ההלבנה שלאחריה בוצעו בתחכום (דהיינו עבירה מורכבת, חוצת מדינות, שנעשתה תוך שימוש באנשי קש או פתיחת תאגידים) די בעבירת מע"מ בסכום של 120 אלף שקלים ללא מגבלת זמן כדי שזו תיחשב כעבירת מקור.

אם עבירת ההלבנה קשורה לארגון פשיעה או ארגון טרור, או שמלבין הכסף אינו האדם שביצע את עבירת המס, הרי שעבירת המס תיחשב עבירת מקור החל מהשקל הראשון.

תיקון 14 לחוק ביחס מס הכנסה

על פי התיקון כל עבירת מס הכנסה בסכום מצטבר של מיליון שקלים בשנה או 2.5 מיליון שקלים

בארבע שנים תיחשב כעבירת מקור (חישוב סכום העבירה מתייחס לכל ההכנסה שהועלמה ולא רק לסכום המס המתחייב מתוכה). אם עבירת המס או עבירת ההלבנה שלאחריה נעשו בתחכום די בסכום של 625 אלף שקלים ללא מגבלת זמן.

ושוב, אם עבירת ההלבנה קשורה לארגון פשיעה או לארגון טרור או שמלבין הכסף אינו האדם שביצע את עבירת המס, הרי שעבירת המס תיחשב עבירת מקור החל מהשקל הראשון.

תיקון 14 לחוק ביחס לחשודים בעבירות מיסוי מקרקעין

על פי התיקון כל השמטה או הקטנה של שווי עסקת מקרקעין בסכום שמעל 1.5 מיליון שקלים תיחשב לעבירת מקור. נוסף על כך, גם אי דיווח או דיווח כוזב על זהות הצדדים (כולל הנהנים) בעסקת מקרקעין תיחשב עבירת מקור בתנאי שמדובר בעסקה של נכס ששוויו מעל 100 אלף שקלים.

חריגים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה

למרות כל האמור לעיל, הרי שהיועמ"ש קבע שתי הסתייגויות לשימוש בתיקון 14

  1. מאחר שעבירות המס מעצם אופיין הן עבירות של טשטוש והסתרה ומאחר שהפסיקה קבעה בפס"ד בלאס צ'יצ'אשוילי שעבירת המקור ועבירת ההלבנה יכולות להתקיים סימולטנית, הרי שנוצר מצב שעבירת המס בנסיבות המתוארות לעיל הינה באופן אוטומטי גם עבירה של הלבנת הון. לפיכך קבע היועמ"ש מדיניות אכיפה לפיה כדי לייחס לנאשם גם עבירת הלבנת הון, על המדינה להוכיח פעולות טשטוש והסתרה נפרדות מאלו ששכללו את עבירת המס.
  1. עקרון "כתם הדיו" לפיו הלבנת הון שנגזרת מערבוב של רכוש כשר ברכוש אסור מכתים את כל הרכוש הכשר ומאפשר גם את תפיסתו. כדי למנוע מצב גורף בו חשבונות של עסקים וחברות מוקפאים באופן לא מידתי, קבע היועמ"ש כי עקרון כתם הדיו בעבירות מס לא יחול בחשבון העסק השוטף, כך שאם בעל עסק העלים כספי מיסים מהכנסות שהגיעו לחשבון העסקי השוטף שלו, כספים אלה לא יכתימו את כל החשבון ולפיכך לא תתאפשר תפיסת כל החשבון, והטיפול בו יהיה טיפול רגיל על פי פקודת המיסים.

לפי תיקון 14 העברת הכנסות שהועלמו לחשבון פרטי תאפשר את תפיסת החשבון

אדם שמעביר את ההכנסות שהועלמו לחשבונו הפרטי או לכל חשבון אחר שאינו החשבון העסקי השוטף, הרי שכספים אלו יכתימו את כל הכספים הנמצאים בחשבון ויאפשרו את תפיסתם, וגם אם לא נותרו כספים בחשבון, המדינה תוכל לחשב את סכום הכספים שהוכתמו, הכולל את כל הכספים הקיימים בחשבון ואלה שזרמו בחשבון לאחר כניסת כספי העבירה כולל כספי העבירה, וסכום זה ישמש לצורך קביעת שווי עבירת הלבנת ההון – מה שיעניק למדינה את הסמכות לתפוס רכוש אחר של החשוד בשווי העבירה. ההסתייגות של היועמ"ש חלה אך ורק על כספים שהוכתמו בעבירת מס בלבד, והיא לא חלה ביחס לכספים שמעורבים בעבירות מקור אחרות כגון שוחד, מרמה וכדומה אשר לגביהם יחול "כתם הדיו" גם על החשבון העסקי השוטף.

ייצוג בתיקי הלבנת הון

משרד עורך דין עבירות כלכליות מנשה סלטון מטפל בתיקים מורכבים של עבירות הלבנת הון, ובעל ידע וניסיון רב בייצוג נאשמים, חשודים וחברות המואשמים בעבירות הלבנת הו בכל התחומים:

  • בהליך של תפיסת רכוש ו/או חשבונות בנק – ייצוג לקוחות אשר הרשויות תפסו את רכושם ו/או את חשבונות הבנק שלהם בארץ ו/או בחו"ל על יסוד חשד סביר למעורבות בעבירות של הלבנת הון.
  • הליכי חילוט רכוש הן בהליך פלילי והן בהליך האזרחי – ייצוג חשודים ונאשמים בעבירות של הלבנת הון כאשר המדינה מבקשת לחלט את רכושם, כיוון שזה הושג על פי טענתה כתוצאה מביצוע העבירות. תפיסת חשבונות הבנק יכולה להביא לקריסה כלכלית מידית של העסק, וכן יכולה להביא לבעיית קיום כלכלי ממשית.
  • בשימועים טרם הגשת כתב אישום בעבירות של הלבנת הון.
  • בניהול תיקים בבתי המשפט השונים לנאשמים המואשמים בעבירות הלבנת הון, ולרבות בעבירה של הנפקת חשבוניות פיקטיביות.

מומלץ עבורך: