עורך דין משנה סלטון - פלילי וצווארון לבן

שירותים

עבירות משמעת של שוטרים ועורכי דין (ביד"ם)

משטרת ישראל היא הגוף הגוף המופקד על אכיפת החוק, על המלחמה בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי. המשטרה נדרשת למאמץ מתמיד למציאת האיזון הנאות בין הצורך לשמור על האינטרסים של החברה ולהגן על השוטרים במהלך ביצוע תפקידם ובין הצורך לשמור על האינטרסים של הפרט ולמנוע פגיעה בזכויותיו במקרים של התנהגויות פסולות של שוטרים, שהם משרתי הציבור. במשטרה משרתים בממוצע כ-30,0000 שוטרים ועוד כ-33,000 מתנדבים.

חובותיה של המשטרה כגוף ושל שוטריה

משטרת ישראל היא הגוף הגוף המופקד על אכיפת החוק, על המלחמה בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי. המשטרה נדרשת למאמץ מתמיד למציאת האיזון הנאות בין הצורך לשמור על האינטרסים של החברה ולהגן על השוטרים במהלך ביצוע תפקידם ובין הצורך לשמור על האינטרסים של הפרט ולמנוע פגיעה בזכויותיו במקרים של התנהגויות פסולות של שוטרים, שהם משרתי הציבור. במשטרה משרתים בממוצע כ-30,0000 שוטרים ועוד כ-33,000 מתנדבים.

אמון הציבור ושיתוף הפעולה שלו עם המשטרה מבוססים על רמתה המוסרית של המשטרה ועל טוהר המידות של אנשיה. סוג התנהגות המותר לכלל הציבור אינו מותר לשוטר. השוטר אינו רשאי להתנהג באופן שיש בו לגרום נזק ולהפריע לתפקודו ולתדמיתו כאוכף החוק ולפגוע באמון שהציבור רוחש לו. התנהגות השוטרים בעת מילוי תפקידם משפיעה על תפקודה של המשטרה, אך גם על דמותה של המדינה כמדינת שלטון חוק המגינה על זכויות האזרח. בית המשפט העליון ציין בעבר: "לציבור יש עניין ישיר בפעולתם התקינה של המוסדות, שנועדו לשרתו, ולמטרה זו בלבד הוא מקנה סמכויות לאלה שהופקדו על תחום פעולה זה או אחר. ממילא מובן, כי שימוש מעוות בסמכויות פוגע באמינותו של המוסד, שהופקד על תחום פלוני, ומסכל את המטרה, אשר למענה כונן".

אז מי חוקר ומטפל בעבירות המבוצעות על ידי שוטרים?

בעבר, שוטרים שנחשדו בביצוע עבירה פלילית נחקרו בידי האגף לחקירות פנים של המשטרה, עד אשר הועברה סמכות זו מהמשטרה למשרד המשפטים. המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הידוע בשמה "מח"ש" הוקמה בשנת 1992 כגוף עצמאי ובלתי תלוי במשטרה, אשר יחקור שוטרים החשודים בביצוע עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971. מח"ש הוקמה על סמך ההנחה שהפקדת חקירתם של שוטרים שנחשדים בביצוע עבירות פליליות בידי גוף שמחוץ למשטרה תסייע בשמירת טוהר המידות בקרב אנשי המשטרה ותתרום להגברת אמונו של הציבור במשטרה. מח"ש מוסמכת לחקור שוטרים החשודים בביצוע עבירה פלילית אשר העונש הקבוע בצדה הוא יותר משנת מאסר אחת.

כיום, חלוקת הסמכויות בין מח"ש למשטרה היא כזו, שמח"ש היא המופקדת על חקירה והגשת כתבי אישום בכל העבירות הפליליות הנוגעות לשוטרים, למעט מספר חריגים. מח"ש היא בעלת הסמכות להחליט על העמדה לדין, הן בהיבט הפלילי והן במשמעתי, ומשטרת ישראל מבצעת את החלטות מח"ש בעניין זה והיא זו שמעמידה לדין משמעתי את השוטרים. יתר עבירות המשמעת מטופלות על ידי המשטרה גם במישור קבלת ההחלטות.

מחלקת משמעת במשטרה מרכזת את הטיפול המנהלי בשוטרים המעורבים בעבירות פליליות ומשמעתיות ואת ההליכים המשמעתיים שניתן לנקוט כנגד שוטרים החשודים בעבירות: העמדה לדין בפני בית הדין המשמעתי של משטרת ישראל הממוקם במטה הארצי בירושלים,  או בפני דן יחיד. במקרים שלא נמצאה בהם סיבה לנקיטת הליך משמעתי בבית הדין או בפני דן יחיד, יש אפשרות לטיפול במישור הפיקודי, באמצעות הערת מפקד או הדרכת מפקד.

בין תפקידיה של מחלקת משמעת: איתור שוטרים בעייתיים ותופעות חריגות וגיבוש המלצות לדרג הפיקודי בתחום הטיפול בנושאים אלה; ריכוז הטיפול בהמלצות לפיטורים של אנשי משטרה; ייזום, פרסום ועדכון של פקודות ונהלים בנושאי חובות ואיסורים; ופיקוח ובקרה בנושא קצינים בודקים (קבו"דים או קבו"ד) וועדות בודקות.

אשר לבירור התלונות החמורות פחות, ובכלל זה תלונות על התנהגות לא נאותה וביצוע לקוי של תפקיד, הרי שזה מסור בידי היחידה לטיפול בתלונות הציבור במטה הארצי של המשטרה (ית"ץ).

הסמכות החוקית להעמיד שוטרים לדין

שוטרים, ולרבות שוטרי משמר הגבול בשירות חובה ובמילואים, כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בפני קצין שיפוט או בפני בית הדין למשמעת.

סמכות זו שאובה מחוק המשטרה תשס"ו-2006 המגדיר מהי עבירת משמעת, וכן מסדיר את נושא ההעמדה לדין משמעתי של שוטר בשל עבירת משמעת בפני בית דין או בפני דן יחיד (קצין שיפוט).

התוספת הראשונה לחוק מונה את רשימת עבירות המשמעת של שוטרים (כ-30 עבירות שונות), כאשר ברשימת העבירות ניתן למצוא הן "עבירות סל" (כגון התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה, שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, התרשלות במילוי תפקיד, ואי מילוי הוראה מהוראות פקודת משטרת ישראל) והן שורה ארוכה של עבירות משמעת של שוטרים ספציפיות (כגון התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי הציבור בעת מילוי תפקיד או כשהשוטר לבוש מדים, שימוש בכוח שלא כדין, עריכת חיפוש, עיכוב או מעצר או כניסה לרשות היחיד שלא כדין או שלא בתום לב, ועוד).

עניין פלילי שהועבר לפסים משמעתיים

בחלק מן המקרים עניין שהחל בחקירה פלילית במח"ש יועבר בסופו של דבר לאחר החלטת הגורם המתאים במח"ש להמשך טיפול במסלול המשמעתי.

במקרים בהם הוחלט במח"ש להעביר את התיק למסלול הפלילי ינוהל התיק כתיק פלילי לכל דבר ועניין באחד מבתי המשפט המוסמכים לדיון בתיק (בית משפט שלום או מחוזי בהתאם לאופי העבירה) כאשר את המדינה ייצגו אל מהפרקליטים במח"ש, אך חשוב לדעת כי ניתן לנקוט במקביל גם בהליכים משמעתיים נגד אותו שוטר שהועמד לדין פלילי!

יתירה מכך, ניתן לנקוט בהליכים משמעתיים נגד שוטר אף אם זה הורשע או זוכה בשל אותו מעשה בבית משפט בהליך פלילי. כך לדוגמה בגין אירוע של שימוש בכח שלא כדין עלול השוטר לעמוד הן לדין פלילי באשמת תקיפה והן לדין משמעתי בגין שימוש בכוח שלא כדין.

דין משמעתי נגד שוטרים - מהם המסלולים לטיפול בעבירות?

טיפול בעבירת משמעת של שוטר יכול להתבצע בארבעה מסלולים, וכפי שצוין לעיל לעתים הטיפול יכול להתבצע במספר מסלולים במקביל:

  1. הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת אשר נמצא במטה הארצי של המשטרה בירושלים.
  2. הליך משמעתי בפני דן יחיד (קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר).
  3. הליך בירור ביחידה לטיפול בתלונות הציבור במטה הארצי של המשטרה (ית"ץ).
  4. הליך מנהלי בפני המפכ"ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.

הליך משמעתי בפני בית הדין המשמעתי

בית הדין למשמעת של משטרת ישראל פועל על פי הסמכויות שהוקנו לו בחוק המשטרה (התשס"ו 2006) ובתקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי, התשע"ב  2012).

בית הדין מוסמך לדון את כלל שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול בעת שירותם. הסמכות חלה גם על מי שחדל להיות שוטר, זאת תוך 180 יום ממועד שחרורו מהשירות. כמו כן, בית הדין מוסמך לדון בכל עבירות המשמעת המנויות בתוספת הראשונה של החוק שהינן עבירות הפוגעות בסדר הטוב ובמשמעת.

בבית הדין למשמעת מכהנים נשיאת בית הדין ולצידה שלושה שופטים קבועים. הצוות המנהלי כולל את קצין בית הדין, מזכירות וקלדניות – שלוש שוטרות ובת שירות לאומי. מותב בית הדין כולל שלושה שופטים. לרוב, שני שופטים מתוך ההרכב הקבוע של בית הדין ושופט נוסף שהוא קצין משטרה בכיר, מתוך רשימה שקבע המפכ"ל. בתיקים שעניינם שימוש בכוח ו/או חיפוש או מעצר שלא כדין, כלפי אדם שאינו שוטר, אחד משופטי המותב הוא נציג ציבור.

ייעודו של בית הדין הוא הגנה על משטרת ישראל, הגנה על תדמיתה בעיני הציבור, מניעת פגיעה בתפקודה, והרתעת כלל השוטרים לבל יכשלו בביצוע עבירות משמעת של שוטרים ועבירות משמעת של עורכי דין – כל זאת באמצעות שפיטה והטלת ענישה הולמת אשר יהא בה כדי ליצור הרתעה מספקת בקרב השוטרים וכדי להשיב על כנו את אמון הציבור במשטרה.

סמכויות בית הדין הינן:

  1. לשפוט שוטרים שהועמדו לדין בעבירות משמעת, לזכותם או להרשיעם, ולגזור את דינם של השוטרים שהורשעו.
  2. לתת פרשנות להוראות הדין, לפקודות המשטרה ולנהלים הנוגעים לדין המשמעתי.
  3. ליצוק תוכן ערכי לכלל עבירות המשמעת ובפרט לעבירת ה"סל" – התנהגות שאינה הולמת שוטר.
  4. לעצב נורמות התנהגות ראויות בתחום האתי, המשמעתי והארגוני.
  5. להצביע על ליקויים ותופעות פסולות על מנת להביא לתיקונם.

ההליך בבית הדין:

ההליך המשפט בבית הדין המשמעתי דומה להליך המשפטי הנהוג בבתי המשפט, למעט הבדל מהותי אחד והוא שעל הדיון המשמעתי לא יחולו דיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק המשטרה.

חשוב לדעת כי שוטר שהוא נאשם, מערער או משיב בדיון לפני בית דין, רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין. לעומת זאת, שוטר שהוא נאשם, משיב או עורר בדיון לפני דן יחיד, אינו רשאי להיות מיוצג.

ככל שתחליט מחלקת המשמעת במטה הארצי להעמיד שוטר לדין משמעתי, ייפתח ההליך המשמעתי בפני בית הדין בהגשה של כתב אישום נגד השוטר וייקבע דיון. את המשטרה ייצגו תובעים (עורכי דין) של מדור משמעת.

השוטר הנאשם ובא כוחו רשאים להעתיק את חומר הראיות מיד עם הגשת כתב האישום, ולעיתים אף קודם לכן אם מתקיים הליך של שימוע טרם הגשת כתב אישום.

סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשע"ב – 2012.

במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש השוטר להגיב, בעצמו או באמצעות סנגורו, לאישומים המיוחסים לו בכתב האישום, וכן רשאי הוא לטעון טענות מקדמיות במקרים המתאימים.

אם השוטר כופר באישומים המיוחסים לו בכתב האישום, יתחיל המשפט בפרשת התביעה,  במסגרתה יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום. השוטר או בא כוחו  רשאים לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה.

עם תום פרשת התביעה תחל פרשת ההגנה, במסגרתה רשאי השוטר לזמן עדים מטעמו ולהעיד בעצמו להגנתו. ואם בחר השוטר להעיד, הוא יעמוד לחקירה נגדית של התובע.

בתום שמיעת הראיות יכריע בית הדין למשמעת בדינו של השוטר ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בכתב האישום, כולן או מקצתן.

בסופן של שמיעת ראיות בית הדין יכול להרשיע שוטר בעבירה שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו, גם אם העובדות לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, ובסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של השוטר.

אז מהם העונשים שרשאי בית הדין להשית על שוטר שהורשע בעבירת משמעת?

העונשים (כולם או חלקם) אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על שוטר שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 51(א) לחוק המשטרה:

  1. נזיפה;
  2. נזיפה חמורה;
  3. קנס שאינו עולה על כפל הקנס שמוסמך דן יחיד שהוא קצין שיפוט בכיר להטיל לפי סעיף 37(2)(ג), לפי העניין;
  4. ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;
  5. מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;
  6. הורדה בדרגה;
  7. בעבירה הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל – פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 90 ימים.

חשוב לדעת כי ניתן לערער על פסקי דין של בית הדין למשמעת בפני בית הדין לערעורים תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, ועל פסק הדין של בית הדין לערעורים ניתן לערער, ברשות, לבית משפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.

הליך משמעתי בפני קצין שיפוט

סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בחוק המשטרה ובתקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשע"ב – 2012.

שוטר שלגביו נתקבלה החלטה להעמידו לדין בפני דן יחיד, אמור לקבל את כתב התלונה נגדו לכל הפחות 48 שעות לפני מועד המשפט. לאחר קבלת התלונה רשאי השוטר או מי מטעמו לעיין בראיות שבפורטו בכתב התלונה ולהעתיקן.

במהלך הדיון בפני קצין השיפוט ניתנת לשוטר הזכות לטעון בנוגע לחשדות נגדו, וכן אפשרות לזמן עדים ולהביא ראיות מטעמו. בתום הדיון תינתן הכרעת הדין. חשוב לדעת כי דן יחיד אינו מוסמך לזכות שוטר הנאשם בעבירת משמעת אלא לאחר שנתן למתלונן או למי שנפגע מהשוטר הזדמנות להשמיע את עדותו בפניו.

ככל שיימצא השוטר אשם בעבירת משמעת ויורשע בה, יקבע קצין השיפוט את עונשו כדלקמן:

  1. נזיפה;
  2. נזיפה חמורה;
  3. קנס;
  4. ריתוק;
  5. פסילת רישיון נהיגה משטרתי.

במקרים חריגים בהם נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך בפני דן יחיד, או אם נוהל ההליך בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית או אם התעורר חשש של ממש כי נגרם לנאשם עיוות דין – קיימת לראש מחלקת משמעת סמכות לבטל את פסק הדין.

חשוב לדעת כי שוטר שהורשע בידי דן יחיד רשאי להגיש ערר על פסק הדין בתוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין, ולראש אמ"ש יש זכות ערר על פסק דין המזכה את השוטר.

הליך מנהלי בפני המפכ"ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרה

  1. סעיף 74 לחוק המשטרה מסמיך את המפכ"ל לפטר שוטר שנידון בהליך משמעתי או פלילי, אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין השוטר מתאים להמשיך ולשרת במשטרה.
  2. סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א – 1971 מסמיך את המפכ"ל, או מי שהוסמך על ידו, להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי-יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר. חשוב לדעת כי זרועות השיפוט המשמעתי (בית הדין למשמעת וקצין שיפוט) אינם מוסמכים להורות על פיטורי שוטר, שכן מדובר בסמכות ייחודית הנתונה למפכ"ל.
  3. הוראת המשטרה מס' 04.04.02 שכותרתה "אמצעי משמעת מנהליים", קובעת אמצעי משמעת מנהליים שניתן לנקוט נגד שוטרים החשודים בביצוע עבירות פליליות או שדינם הוכרע ובכללם:
    • פיטורין;
    • השעיה;
    • הוצאה לחופשה;
    • העברה לתפקיד אחר או ליחידה אחרת.

הליך בירור בפני היחידה לטיפול בתלונות הציבור במטה הארצי של המשטרה (ית"ץ)

  1. הטיפול בתלונות והסמכויות של ית"ץ מוסדרים בפקודות מטא"ר, לרבות פקודה 06.03.01 "הטיפול בתלונות הציבור". הליך זה נועד לבירור תלונות מטעם הציבור על שוטרים שעניינן עבירות משמעת "קלות" באופן יחסי, כגון:
  2. התנהגות בלתי נאותה – התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה כגון ניצול מעמד, התנהגות בלתי אדיבה, שימוש בלשון גסה, הופעה לא נאותה וסירוב למסור פרטים.
  3. מילוי תפקיד באופן לקוי – לרבות אי מתן שירות, סירוב לקבל תלונה, טיפול לקוי, בלתי מקצועי או בלתי יעיל, טיפול שאינו ענייני, הפליה, שרירות או משוא פנים, שימוש לרעה בסמכות, פעולה בניגוד לדין או ללא סמכות כדין, הטרדת אדם שלא לצורך.

תלונה מטעם הציבור נגד שוטר יכולה שתהיה ביחס למעשה או מחדל של השוטר בעניין הקשור במילוי תפקידו, אך גם ביחס להתנהגות שוטר שלא במילוי תפקידו שיש בה זיקה לתפקידו כשוטר (לדוגמה שימוש בסמכויות כשוטר, ניצול מעמד כשוטר, והתנהגות הפוגעת בתדמית המשטרה).

במקרה שיימצא לאחר בירור כי התלונה מוצדקת, קיימת אפשרות, בנסיבות מסוימות, שתינתן המלצה להעמיד את השוטר לדין משמעתי לפני דן יחיד או לפני בית הדין למשמעת.

ייצוג משפטי בפני מדור משמעת, בפני מח"ש, ובפני בית הדין המשמעת

לשוטר שיש כוונה לפטרו או להשעותו (אם לאחר הגשת כתב אישום נגדו ואם טרם הגשת כתב אישום) עומדת זכות השימוע בפני מדור משמעת של מחלקת משאבי אנוש במשטרה (במטה הארצי בירושלים). במסגרת השימוע תינתן לשוטר זכות הטיעון והזדמנות לשכנע שלא לנקוט נגדו בהליך של פיטורין או של השעיה, ולצורך כל יועמד לעיונו מרבית חומר החקירה שנאסף בעניינו.

ישנה חשיבות מכרעת שהשוטר יהיה בשלב זה מיוצג על ידי עורך דין פלילי בעל ניסיון בייצוג שוטרים בפני מדור משמעת של המשטרה, שכן בסוף ההליך הזה יחליט ראש משאבי אנוש האם יש מקום להשעות את השוטר עד לסיום הבירור בתיק הפלילי, או האם יש מקום לפטר את השוטר לאלתר (גם אם לא הוגש נגדו כתב אישום).

בכל אופן, הליך כזה יכול לשים קץ לקריירה ארוכת שנים של שוטר או קצין משטרה, ולהליך כזה יכולה להיות במקרים מסוימים גם השלכה על זכויותיו של השוטר במשטרה (קידום, שמו הטוב, ופגיעה כלכלית בדמי פיצויים או זכויות סוציאליות אחרות).

ייצוג משפטי לשוטרים עם פתיחת חקירה במח"ש יכולה לקבוע את עתידו של השוטר במשטרה, ואף להשפיע בצורה משמעותית על השאלה האם יוגש נגד השוטר כתב אישום בגין העבירות בהן נחשד, אם לאו. מניסיון של עשרות שנים, שוטרים הם הנחקרים הגרועים ביותר, ואפילו החוקרים המצטיינים של יחידות העילית במשטרה הופכים להיות נחקרים "גרועים" כשהם בסטאטוס של חשוד תחת חקירה!

לכן, חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בעבירות משמעת של שוטרים מיד עם פתיחת החקירה במח"ש, דרך ההליך המשפט בבית הדין למשמעת, ובטח בהליך השימוע במדור משמעת של מחלקת משאבי אנוש במשטרה!!!