משטרת ישראל היא הגוף הגוף המופקד על אכיפת החוק, על המלחמה בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי. המשטרה נדרשת למאמץ מתמיד למציאת האיזון הנאות בין הצורך לשמור על האינטרסים של החברה ולהגן על השוטרים במהלך ביצוע תפקידם ובין הצורך לשמור על האינטרסים של הפרט ולמנוע פגיעה בזכויותיו במקרים של התנהגויות פסולות של שוטרים, שהם משרתי הציבור. במשטרה משרתים בממוצע כ-30,0000 שוטרים ועוד כ-33,000 מתנדבים.
אמון הציבור ושיתוף הפעולה שלו עם המשטרה מבוססים על רמתה המוסרית של המשטרה ועל טוהר המידות של אנשיה. סוג התנהגות המותר לכלל הציבור אינו מותר לשוטר. השוטר אינו רשאי להתנהג באופן שיש בו לגרום נזק ולהפריע לתפקודו ולתדמיתו כאוכף החוק ולפגוע באמון שהציבור רוחש לו. התנהגות השוטרים בעת מילוי תפקידם משפיעה על תפקודה של המשטרה, אך גם על דמותה של המדינה כמדינת שלטון חוק המגינה על זכויות האזרח. בית המשפט העליון ציין בעבר: "לציבור יש עניין ישיר בפעולתם התקינה של המוסדות, שנועדו לשרתו, ולמטרה זו בלבד הוא מקנה סמכויות לאלה שהופקדו על תחום פעולה זה או אחר. ממילא מובן, כי שימוש מעוות בסמכויות פוגע באמינותו של המוסד, שהופקד על תחום פלוני, ומסכל את המטרה, אשר למענה כונן".
