בקשת חנינה מהנשיא

סמכות החנינה מקנה לנשיא המדינה שיקול דעת ומרחב הכרעה עצמאי, וזו למעשה הסמכות המהותית ביותר של נשיא המדינה. סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה קובע: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם".

על פי חוק יסוד: "נשיא המדינה "כל אדם רשאי לפנות אל נשיא המדינה (באמצעות מחלקת חנינות במשרד המשפטים) ולבקש כי תיבחן בקשתו להתערבות הנשיא בעניינו. לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש שנגזר על אותו אדם או המרת העונש. כמו כן, על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981, לנשיא המדינה נתונה הסמכות לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה של ההרשעות המופיעות ברישום הפלילי.

בין אם מדובר באסיר המבקש לשנות את תקופת המאסר שהוטלה עליו ובין אם מדובר באדם שניתנה לגביו החלטה שיפוטית בהליך פלילי והוא מבקש לשנות את תוצאותיה, חשוב להבין כי סמכות עבור בקשת חנינה מהנשיא ע"י המדינה היא סמכות של "חסד ורחמים" והמיועדת למקרים חריגים בלבד בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן, והיא איננה חוליה נוספת במערכת המשפט ואיננה משמשת ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי המשפט.

בקשה למחיקת רישום פלילי מהנשיא יכול להגיש מבקש החנינה בעצמו, באמצעות קרוב משפחה מדרגה ראשונה, או באמצעות עורך דין פלילי.

באופן עקרוני קיימים 4 סוגים של בקשות למחיקת רישום פלילי מהנשיא:

1. בקשה לקציבת עונש מאסר עולם לאסיר שנשפט בבית המשפט ואשר פסק הדין בעניינו הוא חלוט.
2. בקשה להקלה בעונש מאסר בפועל שהושת על נאשם (בין אם בצורה של מאסר ממש ובין אם בצורה של עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות), וכן להמרת העונש (לדוגמא מעונש של מאסר בפועל לעונש של עבודות שירות). חשוב לדעת כי סמכות החנינה חלה גם על עניינים של חיילים שנשפטו בבתי משפט צבאיים.
3. בקשה למחיקת רישום פלילי מהנשיא (קיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי).

בקשה להקלה בהחלטות ובעונשים אחרים, לרבות:

הקלה בפסילות רישיון נהיגה

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי פסילת רישיון נהיגה שהוטלו על ידי בית משפט. על פי המדיניות הנהוגה, בקשות להקלה בעונש מטופלות רק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים.

הקלה בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט. על פי המדיניות הנהוגה בקשה תידון רק לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות.

הקלה בעונשי קנסות תעבורה

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי קנסות שהוטלו על אדם בשל עבירות תעבורה. על פי המדיניות הנהוגה, בקשה תידון רק לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות.

• הקלה בכל עונש שהוטל בדין תעבורתי על נהגים שהורשעו בבית משפט לתעבורה בגין גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה של ממש בתאונת דרכים.

• בקשות הנוגעות לתנאי כליאה של אסירים (שחרור אסירים בתום ריצוי שני שליש מעונשם, חופשות אסירים, העברת אסירים מכלא לכלא, תנאי כליאה אחרים).
• בקשות הנוגעות לתיקי משטרה הממתינים לבירור דין (תיקי מב"ד), ולתיקים סגורים (תיקים שנסגרו בעילה של חוסר ראיות, או בעילה של נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין).
• תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון.

מטבע הדברים כל מקרה שונה ממקרה אחר, וכך גם משך הטיפול בבקשה אשר משתנה בהתאם לדחיפותה של הבקשה. חשוב להדגיש, כי בשל הצורך באיסוף המידע הרלוונטי לבקשת החנינה וקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים, הטיפול בבקשות חנינה ככלל הינו ממושך, ובד"כ נמשך מספר חודשים.

פעולות ההכנה של כל בקשת חנינה נעשות למעשה במחלקת החנינות שבמשרד המשפטים, ובסופן תועבר המלצה וחוות דעת אל נשיא המדינה. מחלקת החנינות במשרד המשפטים מכינה את החומר הנוגע למבקש, פונה לגופים שונים לשם קבלת חומר וחוות דעת (לרבות פנייה אל בית המשפט הרלוונטי לשם קבלת תיקו של המבקש, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירות המבחן במשרד הרווחה).

לאחר קבלת החומר, מכינה מחלקת החנינות תזכיר לשר המשפטים כדי שזה ייקבע מה עמדתו בנוגע לבקשה. אם המלצת שר המשפטים חיובית, הרי שמצורפת לנייר העמדה גם חוות דעת עם נוסח ההקלה בעונש או כתב חנינה. חשוב לדעת כי הנשיא רשאי לסרב לתת חנינה אף אם משרד המשפטים המליץ להעניקה.

בכל אופן, גם אם הבקשה סורבה בסופו של דבר, הרי שניתן להגיש בקשה מחודשת בחלוף 6 חודשים מיום שניתנה החלטת הנשיא בבקשה, או אם חל שינוי נסיבות משמעותי. סירוב או קבלת הבקשה בעניין אחד אינם מונעים הגשת בקשת חנינה בעניין אחר.

הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה באמצעות עורך דין פלילי מגדילה את הסיכויים שהבקשה תתקבל, ולכן פחות מומלץ להגיש את בקשה באופן עצמאי וללא עורך דין.