גרימת מוות ברשלנות

בנסיבות של גרימת מוות ברשלנות במדינת ישראל ישנן שלוש עבירות המתה מרכזיות המחולקות לתת סעיפים על פי מקרי העבירות השונים. ביום 10.07.19 לאחר מעל עשור של דיונים בכנסת, נכנס לתוקפו תיקון 137 לחוק העונשין שהביא את "הרפורמה בעבירות המתה" – רפורמה המסווגת מחדש את עבירות הרצח וכוללת מדרג עבירות המתה שלא היו קיימות עד כה.

עד התיקון כלל חוק העונשין שלוש עבירות המתה מרכזיות שנשאבו מהחוק המנדטורי (הבריטי): רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות (יש לציין כי קיימות עוד 2 עבירות המתה נוספות שתיקון 137 לא חל עליהן: עבירה של המתת תינוק ועבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית הקבועה בפקודת התעבורה).

לפי תיקון 137, עבירות הרצח וההריגה יפוצלו: עבירת הרצח תפוצל לשתי עבירות שונות, ועבירת ההריגה תפוצל אף היא לשתי עבירות שונות, כך בסופו של דבר יהיו ארבע עבירות חדשות ומדורגות: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת.

העבירה של גרימת מוות ברשלנות לא תוקנה בתיקון 137, והיא נותרה כפי שהייתה קודם לכן.

בכתבה הבאה נדון בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, נבין את המהות שלה, נבין על פי מה קובעים כי אדם ביצע עבירה זו, אילו עבירות נכללות תחת המתה זו, מה העונש המקסימלי בחוק ואיך עורך דין פלילי יכול לעזור לכם במקרה זה.

סעיף 21 בחוק העונשין מגדיר כי רשלנות היא התנהגות שבמהלכה אדם גרם לנזק מבלי שהיה מודע לטיב מעשיו, לנסיבות או לתוצאות המזיקות של התנהגותו, כאשר האדם הסביר היה יכול להיות מודע לפרטים אלו בנסיבות דומות.

בהגדרה זו קיים מרכיב האחריות של האדם לצפות כי התנהגותו תביא לנזק כלשהו עבור אדם אחר, חפץ או מקום. את המושג רשלנות אנו נשמע בהקשר המשפטי כאשר מדובר בדיני נזיקין, בהם נגרם נזק לאדם או לרכושו, וגם כאשר מדובר במשפט הפלילי בו נמצא כי אדם גרם למותו של אדם אחר ברשלנות.

גרימת מוות ברשלנות היא עבירה פלילית השייכת לעבירות ההמתה על פי חוק העונשין והיא נשפטת בבית משפט השלום במסגרת ההליך הפלילי. גרימת מוות ברשלנות היא עבירה שבה אדם גרם למותו של אדם אחר מבלי שהיה מודע שפעולתו תגרום לתוצאה זו, אך על פי האדם הסביר, כמו שהסברנו במושג הרשלנות קודם, קיים יסוד סביר כי אם היה נותן את תשומת לבו באירוע, היה יכול למנוע את גרימת המוות.

סעיף 304 לחוק העונשין קובע כי אדם העומד לדין בגין גרימת מוות ברשלנות עשוי לשאת בעונש מאסר של עד שלוש שנים גם אם לאדם זה עבר פלילי נקי. על אף העונש המרבי הקבוע בחוק, בעזרת עורך דין פלילי ניתן להגיע על ידי הסדר טיעון והליכים נוספים לעונשים אחרים במקום מאסר בפועל.

גרימת מוות ברשלנות והריגה שתיהן עבירות המתה, כאשר יש בניהן מספר הבדלים.

התשובה לשאלה זו טמונה בכך שבכל עבירת המתה תבדוק המאשימה (הפרקליטות או זרוע התביעות) לצורך הגשת כתב אישום שני יסודות. היסוד הראשון הוא היסוד העובדתי המספר מה קרה באירוע ההמתה של אדם מסוים. היסוד השני הוא היסוד הנפשי והוא ההבדל העיקרי בין הריגה לגרימת מוות ברשלנות.

בעוד בעבירות של המתה דרוש יסוד נפשי של כוונה או אדישות (כמו בעבירת הרצח) או קלות דעת (כמו בעבירת ההמתה בקלות דעת), הרי שבעבירת גרם מוות ברשלנות דרוש יסוד נפשי של רשלנות (מעשה או מחדל) כהגדרתו בחוק.

ההבדל בין סוגי ההמתה הוא ברור ומובן, אך הקו הדק המפריד ויוצר את ההבדל בין השניים הוא מהותי. אם בגרימת מוות ברשלנות העונש המרבי הוא 3 שנים, הרי שביתר עבירות ההריגה העונש הוא חמור מאוד ויכול להגיע למאסר בפועל של 15 ו-20 שנה. לכן, אם אדם נחשד בהמתה של אדם אחר וקיימת התלבטות של המאשימה בנוגע לשאלה איזו עבירה לייחס לחשוד בכתב האישום, הרי שלהחלטה זו משמעויות רחבות אשר ישפיעו על חייו של האדם שביצע את העבירה.

קיימים המון מקרים בהם אדם מסוים עלול לגרום למותו של אדם אחר לא במתכוון ומבלי שהוא מודע לכך. אנו נראה מצבים של גרימת מוות ברשלנות בעת נהיגה, כאשר האדם הנוהג ברכב גרם למותו של אדם אחר אשר חצה את הכביש לא במעבר החציה או במצבים שבהם נהג רכב התנהג באופן פזיז בהחלטותיו על הכביש.

גרימת מוות ברשלנות עשויה להיות גם במצבים רפואיים, בהם החלטה נמהרת של הצוות הרפואי גרמה למותו של אדם, או במצבים בהם היה שימוש במכשיר רפואי שגרם לנזק בשל חוסר תשומת לב לאמצעי הבטיחות. גם מצבים של ירי בנשק ללא כוונה נכנסים במקרה המתה זה ונבדקים לעומק על הקו הדק בין גרימת מוות ברשלנות אל מול מצב של הריגה.

בכל מקרה, בכל המצבים תיבחן המאשימה טרם הגשת כתב אישום את היסוד הנפשי של האדם שביצע את העבירה ולא תקבע באופן שרירותי שמדובר בגרימת מוות ברשלנות באופן אוטומטי. בשל המצב העדין והמשמעויות הרחבות של גזר הדין על האדם שמורשע בביצוע עבירה זו, חובה להבין את כובד המשמעויות ולהיעזר בעורך דין פלילי במקרה זה.

אם זומנתם לחקירה בגין המתה, בין אם מדובר בחשד להריגה או חשד לגרימת מוות ברשלנות, אתם זקוקים לשירותיו של עורך הדין הפלילי. כחלק מתפקידו עשוי עורך הדין להשפיע על תוצאות ההליך המשפטי, כך שהמאשימה טרם הגשת כתב האישום תקבע כי מדובר בגרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה, על מנת למזער את הסיכוי הגבוה למאסר בפועל. בהמשך, לאחר שהכיוון יהיה כזה, עשוי עורך הדין להשפיע על תוצאות העונש, בין אם על ידי זיכוי הנאשם ובין אם על ידי גזירת עונש פחות חמור מהעונש המרבי של שלוש שנים מאסר בפועל. לעורך דין פלילי יש את הכלים הנכונים לעזור לכם במקרה זה.