מחיקת רישום פלילי

הרישום הפלילי במדינת ישראל מנוהל ומוסדר באמצעות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981. בחוק זה מוסדרים כללי ההתיישנות של הרישום הפלילי וכללי מחיקתו, וכן מי יהיו הגופים והגורמים אשר רשאים לקבל מידע ממאגר הרישום הפלילי, כאשר הנחת היסוד כפי שהיא מובאת בסעיף 3 לחוק הינה כי:

"המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה".

כדאי לדעת שלמרות הפרקטיקה הנוהגת, מעסיק אשר אינו נמנה ברשימת הגופים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי אינו רשאי לבקש ממועמד לעבודה או מעובד שימציא לו העתק מהרישום הפליל (מה שנקרה בשפת היום יום "תעודת יושר"). בעניין זה קובע החוק:

"מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה"

ברשימת הגופים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי ניתן למצוא את הגופים הבאים: משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המשטרה הצבאית, ומחלקת בטחון שדה של צה"ל, המוסד, משרדי ממשלה שונים, בתי המשפט, וכדומה.

מה שבטוח, אם אתה מחפש עבודה בחנות בקניון והמעסיק מבקש ממך העתק מהרישום הפלילי (תעודת יושר) אזי הוא בהחלט עובר על החוק ואתה ממש לא חייב להמציא העתק מהרישום הפלילי שלך. מה שכן, להיות צודק ולא חכם עלול לעלות לך בלהתקבל אל מקום העבודה המיוחל…

כדאי לדעת שכל אדם יכול לגשת אל כל תחנת משטרה ולבקש שינפיקו לו העתק מהרישום הפלילי שלו (גם האם הוא חסר רישום כלשהו), בכפוף להזדהות האמצעות תעודת זהות. הנפקת הפלט איננה כרוכה בתשלום.

התיישנות של רישום פלילי חלה על אך ורק במקרים בהם אדם הועמד לדין והוא הורשע בבית המשפט בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום (התיישנות לפי חוק המרשם הפלילי לא חלה על תיקי חקירה פתוחים או סגורים), כאשר תקופת ההתיישנות נגזרת ישירות מהעונש אשר הושת על הנאשם על ידי בית המשפט. המשמעות היא שרישום פלילי שהתיישן הופך למעשה לנסתר מעיני חלק מהגופים, וכאשר רישום פלילי נמחק הוא הופך למסווג עוד יותר והוא חשוף לעיני גורמים בודדים בלבד.

תקופת ההתיישנות נגזרת ישירות מהעונש אשר הושת על הנאשם על ידי בית המשפט, והיא שונה בין מקרה בו הורשע בגיר למקרה בו הורשע קטין (נער מתחת לגיל 18 שנשפט בבית משפט לנוער):

רישום פלילי שהתיישן לפי החישוב בטבלה שלעיל הופך למעשה לנסתר מעיני חלק מהגופים, וכאשר רישום פלילי זה נמחק הוא הופך למסווג עוד יותר והוא חשוף לעיני גורמים בודדים בלבד.

משחלפו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות לפי הפירוט בטבלה שלעיל, מתבצעת פעולה של מחיקת רישום פלילי. היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו.

כך לדוגמא במקרה אדם בגיר שהושת עליו עונש של 4 שנות מאסר:

• תקופת ההתיישנות לפי החישוב בטבלה הנ"ל הינה תקופת העונש (במקרה זה 4 שנות מאסר) בצירוף 10 שנים – דהיינו תקופת התיישנות של 14 שנים.
• תקופת מחיקת תיק פלילי הינה 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות (14 שנים במקרה זה) – דהיינו תקופת המחיקה תהיה 24 שנים מיום ההרשעה.

בהתאם לחוק המרשם הפלילי ישנם מקרים חריגים בהם אין תקופת התיישנות (התיישנות מיידית עם מתן גזר הדין), ותקופת מחיקת רישום פלילי הינה קצרה מהרגיל (10 שנים מתום תקופת ההתיישנות):

1. הליך שהסתיים באי הרשעה בצירוף שעות לתועלת הציבור (של"צ) או צו פיקוח של שירות המבחן – תקופת מחיקת רישום פלילי של 5 שנים מיום פסק הדין.
2. בעבירה שבגינה הוטל עונש של פיקוח קצין מבחן בלבד – תקופת מחיקת תיק פלילי של 5 שנים מיום פסק הדין.
3. אם מדובר בעבירה שבוצעה על ידי קטין מתחת לגיל 14 – תקופת מחיקת רישום פלילי של 5 שנים מיום פסק הדין.
4. בעבירה שבגינה הוטל צו טיפול לנוער לפי סעיף 2 – תקופת מחיקת תיק פלילי של 5 שנים מיום פסק הדין.
5. אם מדובר בעבירה מסוג עוון שבוצעה על ידי קטין בין הגילאים 14-16 – תקופת מחיקה של 3 שנים מיום פסק הדין.

חוק המרשם הפלילי קובע כי:

"נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו-16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17".

סמכות החנינה מקנה לנשיא המדינה שיקול דעת ומרחב הכרעה עצמאי, וזו למעשה הסמכות המהותית ביותר של נשיא המדינה. סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה קובע:

"לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם."

בקשה למחיקת רישום פלילי מהנשיא באמצעות עורך דין מחיקת רישום פלילי מגדילה את הסיכויים שהבקשה תתקבל, ולכן פחות מומלץ להגיש את בקשה באופן עצמאי וללא עורך דין.