עתירות אסירים

אסירים (ובמקרים מסוימים גם עצורים) השוהים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר זכאים להגיש עתירה נגד שירות בתי הסוהר והגופים הפועלים במסגרתו (כגון וועדת אלימות במשפחה, משטרת ישראל, וכדומה) בקשר לתנאי כליאתם (חופשה, מעבר לבית סוהר אחר, סיווג, וכל שאר תנאי הכליאה). המשיבים לעתירה הם בד"כ שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל.

כמו כן, אסיר רשאי להגיש "ערעור" על החלטת וועדת השחרורים, ו"ערעור" זה מוגדר אף הוא כעתירת אסיר, רק שלהבדיל מעתירת אסיר על תנאי כליאתו שנשמעת בפני שופט אחד של בית המשפט המחוזי, הרי שעתירה נגד החלטת וועדת שחרורים נשמעת בפני הרכב של שלושה שופטים.

את העתירה יש להגיש לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מתקן הכליאה בו שוהה האסיר, וניתן להגיש את העתירה במספר אופנים:
האסיר יכול להגיש את העתירה בעצמו באמצעות בעלי התפקיד בבית הסוהר בו הוא שוהה, כאשר לעתירה הוא חייב לצרף תצהיר התומך בעובדות אותן הוא פירט בעתירה.

עורך הדין שמייצג את האסיר יכול להגיש את העתירה בשמו, וגם לעתירה זו חייב עורך הדין לצרף תצהיר של האסיר התומך בעובדות המפורטות בעתירה.

העתירה חייבת בתשלום אגרת פתיחת הליך בבית המשפט, והיא עומדת נכון להיום על 75 ₪. אסיר או מי מטעמו יכול לבקש מבית המשפט לפטור אותו מתשלום האגרה, ובית המשפט מוסמך לעשות כך אם האסיר עומד בקריטריונים הקבועים בחוק ולאחר שהמציא את כל המסמכים הנדרשים.

ככלל, עתירות אסירים מוגשות לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מתקן הכליאה בו שוהה האסיר, והדיון אמור להתקיים בהיכל בית המשפט המחוזי והוא אמור להיות פתוח לקהל הרחב.

מבחינה פרקטית, כדי להימנע משינוע של אסירים לבית המשפט וממנו על כל הבעיות הכרוכות בכך, מגיע שופט של בית המשפט המחוזי אל אולם הדיונים הממוקם במתקן הכליאה (בד"כ פעם בשבוע ביום קבוע), ועתירות האסירים נשמעות בפניו במרוכז. בנסיבות אלו, אדם המעוניין להיות נוכח בדיון המתקיים בתוך מתקן הכליאה חייב להגיש מבעוד מועד בקשה לשירות בתי הסוהר, ובאם הוא עומד בתנאים תאושר כניסתו לאולם הדיונים בבית הסוהר.

ברור שעורך הדין של האסיר רשאי להיכנס אל הדיון בכל מקום בו הוא מתקיים.

מומלך עבורך: מחיקת רישום פלילי | ועדת שחרורים