העמדה לדין פלילי של אדם עלולה להשפיע באופן מהותי על שמו הטוב ולפגוע במעמדו החברתי, עיסוקו, מקור פרנסתו, משפחתו, מצבו הנפשי וכיוצא באלה. לפיכך, קבע המחוקק כי ככלל, בטרם יועמד אדם לדין בעבירת פשע (עבירה שהעונש עליה הוא מעל 3 שנות מאסר), חלה חובה להודיע לו על האפשרות כי יועמד לדין, ולאפשר לו להשמיע טענותיו כנגד ההעמדה לדין. זאת, למעט במקרים שפורטו בחוק.
זכויות שימוע לפני כתב אישום והיידוע נועדו לאפשר לחשוד בעבירת פשע להביא את דברו בפני רשויות התביעה טרם קבלת החלטה על העמדה לדין בעניינו, ובדרך זו ליתן בידי רשות התביעה את האפשרות לבחון טענותיו של חשוד ולשקללן בטרם קבלת החלטה על העמדה לדין. זאת, כדי להגיע להחלטה נכונה, להקטין את סיכויי הטעות שבה ולמזער את הנזק העלול להיגרם לחשוד ולמשאבים הציבוריים כתוצאה מהחלטה שגויה.
הליך שימוע לפני כתב אישום
סעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] שכותרתו: "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע" קובע שרשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך. כמו כן, קובע הסעיף שחשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
תקנה 1 לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק, והם: תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382 (ב), גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוגו לפי סעיף 382, וכל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירה מעבירות אלו או בקשר אליה.
מטרת חובת היידוע הינה להביא לידיעת החשוד את העובדה כי חומר החקירה בעניינו הועבר ליחידת התביעה לצורך החלטה על העמדתו לדין, וזאת כדי לאפשר לו לכלכל צעדיו בהתאם לכך טרם קבלת החלטה סופית בעניינו.
חובת היידוע בעבירת פשע היא הכלל והחריגים לה יתאפשרו רק בהחלטת פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות בנסיבות בהן קיימת מניעה לכך: בעניינו של מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו, או בעבירות אלימות במשפחה המפורטות בתקנה 1 שלעיל.
מי זכאי לשימוע לפני הגשת כתב אישום – חשוב לדעת:
אף שחובת היידוע ומתן אפשרות זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום חלות על פי סעיף 60א על עבירה מסוג פשע בלבד, יתכנו נסיבות אשר יצדיקו יידוע ומתן אפשרות שימוע כאמור גם בעבירות מסוג "חטא" ו"עוון" (עבירות שהעונש עליהן הוא פחות מ-3 שנות מאסר בפועל) וזאת, בין היתר, בהתאם לשיקולים שלהלן (שאינם מהווים רשימה ממצה):
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה הנן ייחודיות.
- מאפייני החשוד הנם ייחודיים ומצדיקים קיום שימוע.
- קיומו של אינטרס ציבורי מוגבר בבחינה ממצה ככל הניתן של ההצדקה להעמדה לדין, כדוגמת עניינו של נושא משרה ציבורית. במקרים אלו, עצם ההעמדה לדין עשויה להשפיע על היבטים ציבוריים רחבים החורגים מעניינו של החשוד עצמו, באופן המצדיק בירור מיטבי של מכלול טענות החשוד טרם קבלת החלטה על העמדתו לדין.
- תיקים שבהם התשתית הראייתית סבוכה באופן מיוחד ו/או חריגה בהיקפה ו/או מעלה שאלות משפטיות או ערכיות מורכבות, ונמצא שיידוע ומתן אפשרות שימוע עשויים לסייע בגיבוש עמדת התביעה לעניין העמדה לדין.
ככלל, הליך השימוע ייערך בכתב, אך יכול שייערך בעל-פה לפי שיקול דעת התביעה. שימוע בעל-פה ייערך, ככלל, באמצעות בא-כוחו של החשוד.
יתכנו מקרים חריגים שבהם תמצא הצדקה לקיים שימוע אף לאחר הגשת כתב אישום. כך לדוגמה, כאשר לא קוים שימוע בשל תקלה או כאשר מדובר בנאשם שהיה עצור בעת הגשת כתב האישום אך נמצא טעם של ממש לקיים שימוע מאוחר בעניינו. נמצאה הצדקה לקיים שימוע לאחר הגשת כתב אישום, בסמכות התביעה לחזור בה מכתב האישום לאחר ששמעה את טענות הנאשם ובא כוחו, ככל שימצא בטיעוני הנאשם הצדק לכך.
עשוי לעניין אותך: מחיקת רישום פלילי | וועדת שחרורים
