ייעוץ משפטי לפני חקירה

אדם שחשוד בביצוע עבירה לפי חוק כלשהו (עבירות לפי חוק העונשין, החוק לאיסור הלבנת הון, פקודת הסמים, עבירות מס, פקודת התעבורה, ועוד…..) יצטרך בשלב כלשהו למסור הודעה בפני אותו גוף חוקר כשהוא תחת אזהרה. ייתכן והחשוד בעבירה יזומן לחקירה באמצעות שיחת טלפון, וייתכן שייעצר ו/או יעוכב ויילקח לחקירה. בכל אופן, הגוף החוקר מסיבותיו הוא ומשיקולי חקירה דואג בד"כ שהחשוד לא יידע בדיוק מהו נושא החקירה עד אשר אותו חשוד יושב בחדר החקירות מול החוקר ואז מוטח בפני החשד – וגם זאת למרבה הצער בצורה לאקונית ולא תמיד על פי ובאופן הנדרש בדין מתוך מטרה לשים את החשוד באפלה וליצור יתרון של החוקר מול הנחקר.

אדם שזומן לחקירה יכול מן הסתם לפנות אל עו"ד המתמחה בתחום ולהתייעץ עמו טרם החקירה לגבי זכויותיו וחובותיו בתור מי שחשוד בביצוע עבירה. להבדיל מכך, לאדם אשר נעצר אין את הפריבילגיה של ייעוץ נינוח ולא מוגבל בזמן במשרדו של עורך הדין, והוא ייאלץ לפגוש את עורך הדין טרם החקירה בבית המעצר או במשרדי הגוף החוקר, כאשר הייעוץ בשלב זה נעשה תחת מגבלות שונות, במיוחד מגבלת זמן ופרטיות.
בכל מקרה, למי שחשוד בביצוע עבירה ישנה הזכות (שנחשבת היום לזכות יסוד על פי פסיקת בתי המשפט) להיפגש עם עורך דינו טרם החקירה ולקבל ממנו ייעוץ משפטי.

זוהי שאלה שעולה רבות מפי אנשים נורמטיביים שזו להם החקירה הראשונה במשטרה או ברשות אכיפה אחרת. התשובה היא ברורה: שלא כמו במדינות אחרות (כמו בארה"ב לדוגמא) עורך דין לא יכול להיות נוכח עם החשוד בזמן החקירה, ולכן בעצם קיימת חשיבות רבה להיוועצות עם עו"ד טרם החקירה. כדאי לדעת שלגבי קטינים המצב הוא מעט שונה, שכן לקטין ישנה זכות (בהתקיים תנאים מסוימים בחוק הנוער) שהורה או מבוגר אחראי אחר יהיה נוכח עמו בזמן החקירה.

ניתן לומר כי באופן גס שיש בפני מי שנחקר כחשוד בביצוע עבירה 2 אפשרויות: האחת היא לשמור על זכות השתיקה, והשנייה למסור גרסה מלאה ולשתף פעולה באופן מלא עם החוקר.

מתי למסור גרסה מלאה ומתי לשמור על זכות השתיקה? אז התשובה היא ממש לא פשוטה והיא יכולה להינתן רק לאחר שעורך הדין שומע את פרטי המקרה ומבין את התשתית הראייתית שקיימת בשלב זה נגד החשוד.

בחירה בזכות השתיקה יכולה במצבים מסוימים לסבך את החשוד במעצר ובכתב אישום ממנו אולי הוא יכול היה להימנע לו היה מוסר גרסה לחוקר, ובמצבים אחרים היא יכולה להציל אותו ממאסר ארוך וממושך, ובמקרים מסוימים אף ממאסר עולם!

מסירת גרסה מלאה גם היא כחרב פיפיות: מצד אחד היא יכולה לשפוך אור על החשדות ולהפריך אותן כך שהחשוד ישוחרר לביתו והתיק נגדו ייסגר, אך מצד שני וברוב המקרים מסירת גרסה מלאה יכולה לסבך את החשוד ולחזק את החשד שהוא ביצע את העבירות שמיוחסות לו, ועיתים אף לסבך אותו בעבירות חדשות שהחוקר בכלל לא ידע שקיימות.

החקירה יכולה להימשך שעות רבות, אין לה באופן עקרוני מגבלות של זמן (פרט לחקירת קטינים שם המצב מעט שונה), והיא יכולה להימשך, שעות, ימים ושבועות – בין אם החשוד משוחרר לביתו ומגיע לחקירות נוספות מהבית ובין אם הוא נתון כל הזמן הזה במעצר של ממש מאחורי סורג ובריח.

בתום החקירה הראשונה יחליט קצין החקירות שממונה על החקירה מה לעשות עם החשוד. אפשרות ראשונה היא לשחרר את החשוד לביתו, כאשר בסמכות קצין משטרה לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים לתקופות הקבועות בחוק (לדוגמא שחרור בתנאי של מעצר בית, אי יצירת קשר עם מעורבים אחרים או מתלונן, הרחקה ממקום מסוים, וכדומה…). האפשרות שנייה היא להודיע לחשוד שהוא עצור למשך 24 שעות בחשד לביצוע העבירות בגינן הוא נחקר (לגבי קטין סמכות המעצר היא ל-12 שעות), ואם המשטרה או הגוף החוקר האחר רוצים להאריך את מעצרו של החשוד מעבר לפרק הזמן הזה, חובה עליהם להביא את החשוד לבית המשפט ולבקש שם את הארכת מעצרו (מה שקרוי גם "מעצר ימים").

מהי חקירה תחת אזהרה? מה צריך לדעת כדי לא להיות במצב של נחיתות מול החוקר? כיצד להתנהג בחקירה? מה כדאי להגיד ומה לא? האם לשמור על זכות השתיקה? באילו תרגילי חקירה ישתמש החוקר כדי להפליל את החשוד?

את התשובות האופטימליות בנושא ייעוץ לפני חקירה תוכל לקבל רק בעזרת עורך דין פלילי ששמע ממך את סיפור המקרה ואשר יתכנן את קו ההגנה שלך בראייה לטווח ארוך כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר בנסיבות העניין.