עורך דין משנה סלטון - פלילי וצווארון לבן

שירותים

עבירות בנשק

עבירות בנשק מעוגנות בעיקר בסעיף 144 לחוק העונשין (שם נקבע מהי ההגדרה של "נשק, מהן העבירות הקשורות בנשק, ועוד עניינים הקשורים לכך) וכן בסעיף 340 א לחוק העונשין שעניינו ירי מנשק חם.

עבירות בנשק

עבירות בנשק

עבירות בנשק מעוגנות בעיקר בסעיף 144 לחוק העונשין (שם נקבע מהי ההגדרה של "נשק, מהן העבירות הקשורות בנשק, ועוד עניינים הקשורים לכך) וכן בסעיף 340 א לחוק העונשין שעניינו ירי מנשק חם.

התיקון שנכנס לחוק ביום 08.12.22 בעקבות המצב ההולך ומחריף של שימוש בנשק קובע עונש מינימום של רבע מהעונש הקבוע בחוק למי שהורשע בעבירות בנשק שעניינן החזקה, רכישה, סחר, נשיאה והובלה, עסקה אחרת, ייצור או ייבוא של נשק שלא כדין:

"הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רישה, (ב) רישה, (ב2) או (ב3) רישה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי".

 

כמו כן, בית המשפט העליון הולך וקובע עם הזמן מתחם עונש הולם גבוהה יותר למי שמורשע בעבירות נשק, כך שהענישה על עבירות בנשק הולכת ומחמירה.

אז מהו בעצם "נשק" לפי החוק?

סעיף 144 לחוק העונשין מגדיר מהו נשק, ולהגדרה זו נוספו עוד מספר הגדרות שבאו לידי ביטוי בפסיקה של בתי המשפט במקום בו נשאלה שאלה האם חפץ מסוים עונה להגדרה של נשק, וכך לדוגמה האם בקבוק תבערה, רימון הלם, זיקוק, וכדומה מהווים נשק?? אז נשק מוגדר כ:

  1. כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

 

  1. כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949;

 

  1. תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.

 

בעניין זה מוסיף המחוקק ומדגיש כי אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא, וכי הטוען לרשות להחזיק נשק על פי דין – עליו הראיה.

כמו כן, מבחינת דרכי ההוכחה כי מדובר בנשק מציין המחוקק כי תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה המאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.

מהן העבירות בנשק?

הסעיף מדבר על מספר עבירות בנשק, לרבות החזקת נשק שלא כדין, הובלה ונשיאה של נשק שלא כדין, סחר בנשק שלא כדין, וכדומה. סיווג העבירה חשוב מאוד, שכן בחלק מהעבירות (כגון החזקת נשק) יוגש כתב אישום לבית משפט השלום (שבאופן עקרוני רשאי לדון בעבירות שעונשן עד 7 שנות מאסר) והתיק יהיה בטיפול התביעה המשטרתית, ובחלק מהעבירות (כגון נשיאה והובלת נשק שהעונש בגינן הוא 10 שנים) יוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי והתיק יהיה בטיפול פרקליטות המחוז.

רשימת העבירות והעונש הצמוד להן מפורטת בסעיף 144 לחוק כדלקמן:

  1. הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים. אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת דינו מאסר שלוש שנים.
  2. הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו – מאסר עשר שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת דינו – מאסר שלוש שנים.

חשוב לציין שהעבירות הנ"ל לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, תש"ט-1949, או התקנות על פיו.

כמו כן, יש לציין כי הנחת היסוד בחוק הינה כי מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

  1. המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

עבירות נוספות הקשורות בנשק מפורטות סעיף 340א. לחוק העונשין ועניינן ירי שנעשה מנשק חם:

  1. היורה מנשק חם שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים.
  2. היורה מנשק חם שלא כדין, באחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים: באזור מגורים, או במקום אחר שיש בירי בו כדי לסכן חיי אדם; באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.

החזקת נשק שלא כדין - גישת הפסיקה

כפי שנאמר לעיל, הנחת היסוד בחוק הינה כי מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. דהיינו, אם המשטרה מבצעת חיפוש בביתו של חשוד ומוצאת את הנשק בביתו, בין אם מוסלק ובין אם גלוי, הרי שהנחת היסוד היא שהוא החזיק נשק שלא כדין, אלא אם הצליח החשוד להוכיח אחרת, וכמובן של מקרה ייבחן לפי הראיות והנסיבות המיוחדות שלו.

כך לדוגמה אם נתפס נשק בחצר ביתו של חשוד, בית בו מתגוררים רבים מבני משפחתו, אך החשוד מוכיח כי לחצר הזו יש גישה לרבים אחרים ובכלל לציבור, הרי שבהיעדר ראייה מסייעת כלשהי (כגון טביעת אצבע על הנשק או צילומים ממצלמות אבטחה המראות כי הוא טמן משהן באדמה) ספק אם התביעה תצליח להוכיח את אשמתו.

כדי להכריע בשאלת הענישה ההולמת את מי שעבר עבירה של החזקת נשק, קבעו בתי המשפט השונים כי מן הראוי לבדוק תחילה מהי מטרת החזקת הנשק, וזאת בהתאם לסיווג של קטגוריות החזקת הנשק שנקבעו לפני שנים רבות ע"י כב' השופט גבריאל בך בעניין אבו מוך (ב"ש 625/82 של בית המשפט העליון), שהקלה בהן היא החזקת כלי הנשק שפג תוקף רישיונו, והכבדה היא החזקת הנשק לשם ביצוע מעשים המיועדים לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.

כך קבע כבוד השופט בך בהחלטתו:

"אנסה לסווג את העבירות של החזקת נשק שלא כדין לקטגוריות הבולטות שביניהן, אם כי ער אני לכך, שלא ניתן לכלול את כל האפשרויות במסגרת סיווג כזה. אלך מהכבד אל הקל מבחינת חומרתן של העבירות:

א) החזקת הנשק לשם ביצוע מעשים, המיועדים לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.

ב) החזקת הנשק לשם ביצוע עבירה פלילית ספציפית כגון רצח, שוד, התפרצות, תקיפה וכו'.

ג) החזקת הנשק "לעת מצוא" כדי לאפשר פעילות פלילית אפשרית בעתיד.

ד) צבירת נשק על-ידי קבוצה פוליטית, עדתית או אידיאולוגית, במטרה לחזק בדרך זו את כוחה כנגד קבוצות יריבות.

ה) החזקת הנשק לצורך הגנה עצמית או לצורך הגנה על הציבור, המשפחה או ה"חמולה", אליהם הנאשם משתייך.

ו) החזקת כלי הנשק לצורך ספורט, ציד או שעשוע.

ז) החזקת כלי נשק על-ידי הנאשם בתור מזכרת או כאספן של כלים כאלה.

ח) החזקת כלי הנשק, שפג תוקף רישיונו, והנאשם נמנע מלחדש את הרישיון בעתו.

אמנם, לא ניתן לקבוע מסמרות בנדון, אך נראה לי, כי אפשר לקבוע בתור קו מנחה, שהעבירות המבוצעות בנסיבות המנויות בסוגים א-ד לעיל מגיעות בחומרתן לדרגה, שיש בה כדי להצדיק, במקרים המתאימים, מתן צו מעצר עד תום ההליכים. מאידך גיסא, לא הייתי רואה, בדרך כלל, מקום למתן צו כזה במקרים המנויים בסוגים ה-ח דלעיל".

מהי מדיניות הענישה בעבירות נשק?

ככלל, מדיניות הענישה הנוהגת היא שבגין עבירות בנשק העונש הראוי הוא עונש ממשי וחמור של מאסר בפועל, וכמובן שככל שהעבירה חמורה יותר לפי המדרג שנקבע על ידי כבוד השופט בך, כך תקופת המאסר תהיה ארוכה יותר – וכמובן שהכול בהתאם לנסיבות המיוחדות של המקרה ולאור הוראות סימן א1 לחוק העונשין: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.

חשוב לציין כי נכון להיום מדיניות הממשלה ורשויות האכיפה הינה להחמיר עם מי שמבצע עבירות בנשק, וזאת לאור העלייה במספר המקרים בהם נרצחו אנשים מנשק חם, במיוחד לאור הזעם הרב של נציגי המגזר הערבי נגד רשויות האכיפה שאינם עושים די לטענתם באיסוף כלי הנשק המוחזקים שלא כדין. מכאן נראה כי גם רמת הענישה בגין ביצוע עבירות בנשק תעלה בעתיד.

ייעוץ משפטי לפני חקירה ע"י עורך דין מנשה סלטון השאירו פרטים!

דילוג לתוכן